תריס זז
תריס עף
תריס רץ....
...זה עסק יסודי!
מספיק עם סנטימנטים!
הראש היהודי, ממציא לנו פטנטים! ... (חיים חפר שיר הפטנטים)
כמעט ולא נשארו תריסים מקוריים בצפת. נכון, זה פריט שחשוף ביותר לפגעי הזמן, וגם קשה לתקן או למצוא תחליפים תואמים.
הראש היהודי המציא פטנטים, וגם סנטימנטים זה לא הצד החזק של רוב המשפצים, וכך הוחלפו התריסים הישנים בתריסולים ובפלסטיקים, זה יותר זול ויותר נוח. אבל כך גם עקרנו את הריסים מהעיניים של נשמתה של צפת ההיסטורית.
כדאי לדעת שתריסי העץ הפשוטים שהיו עשויים מלוחות עץ אנכיים היו נפוצים בבנייה הערבית בערים ובכפרים ושרידים מהם נשארו בצפת העתיקה.
תריסי הרפרפה הדו כנפיים שהיו עשויים מעץ, לרוב היו צבועים בירוק שקראנו לו "ירוק אנגלי", היו בהשפעת הארכיטקטורה הטמפלרית והפרוטסטנטית שהגיעה במחצית המאה ה19 לארץ.
בצפת היה אפשר לראות תריסים כאלה וגדרות ברזל ירוקים במוסדות הציבוריים ובבתים הפרטיים של המיסיון, ואחר כך גם בבית החולים רוטשילד (הדסה) וגם בבתים הפרטיים שנבנו בקרבתו ברובע המצודה. אפשר היה לראותם גם בבתים שנבנו באזור בית החולים הפסיכיאטרי ובית הספר לרפואה. כאמור רובם לא שרדו.
בן ציון ברוכשטיין, נגר יהודי צפתי , עשה רבים מהחלונות והתריסים בבתים החדשים שנבנו בעשורים הראשונים של המאה ה- 20, ברוכשטיין עבד כ-13 שנה בנגריה של הנגר הגרמני טמפלרי, קארל מאס בצפת, ולמד היטב את העבודה. במהלך השנים השתלם באוסטרליה, חזר לצפת ונודע כבעל מלאכה מומחה.
בתקופת המנדט החלו להופיע תריסי ברזל, הם פחות נפוצים בצפת, צילום של תריס ברזל בתגובה שלי.
בשנים האחרונות נשפכו על צפת דליי צבע כחול וטורקיז לעתים זה הוסיף לה ייחוד ויופי, אך לעתים זה מוזגם כמו גברת מזדקנת שמתאפרת בכבדות. אבל פה ושם יש כאלה ששמרו על הצבע המקורי שקראו לו " ירוק אנגלי"
מן הראוי היה אילו צפת היתה מוסיפה לחוקי העזר העירוניים בבנייה ושיפוץ, מפרטים מחייבים שהיו מציעים דרכים לטיפול בפריטים שבבניין, ואף מעמידה יועץ שיסייע לבחור פתרון המתאים לתקציב המשפץ, בכדי לשמור על הפרטים הקטנים שעושים את הקסם, הכחול או הירוק בעיר העתיקה.
בבתים בשכונות החדשות תבחרו כל תריס שתרצו, אבל בעיר העתיקה וההיסטורית אנא, רחמו על נפשה של צפת. ואם כבר זכיתם שפריט ישן עדיין נשמר בביתכם, עשו מאמץ ושמרו עליו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה