יום רביעי, 9 בספטמבר 2020

ארמון רב תפארת בצפת

גם בצפת, כמו בירושלים, היתה "יציאה מהחומות". חומות ממשיות לא היו אבל היתה יציאה מהרובע היהודי. אחד הבתים הבולטים והיפים ביותר שנבנו ע"י יהודי מחוץ לרובע היה מה שכיניתי בילדותי "ארמון רב תפארת" שהתנשא על מורד המצודה וצפה אל הנוף המדהים של הרי מירון.

בבית הזה גרה סבתה של דורונה חברת הילדות הטובה ביותר שלי, ואת ה"ארמון" בנה הסבא שלה בן ציון ברוכשטיין.
בן ציון ברוכשטיין היה נגר אומן שלמד את אומנותו אצל הנגר הטמפלרי קארל מאס ועבד בנגרייה שלו כ 13 שנה. בשנת 1895 הוא נסע לאוסטרליה להתמחות בנגרות רהיטים וכשחזר לצפת הפך לנגר מומחה שהיה מבוקש במיוחד בקרב אנשי המיסיון שבנו בתי מידות חדשים בעיר. הוא זכה במכרז לבניית החלונות והדלתות של בית החולים רוטשילד שנחנך בשנת 1911 והם קיימים עד היום בבניין המכללה שעבר שימור. חלק מעבודותיו נראים עד היום בבתים מראשית המאה העשרים בצפת,כמו בביתו של יואל ברש"ד הסמוך שגם הוא בנה באותן שנים את ביתו מחוץ לרובע. חדי העין לא יתקשו לזהותם.
המקצועיות והחריצות אפשרו לו לבנות "ארמון" למרגלות המצודה בסגנון שהושפע מהבנייה הטמפלרית ומהבנייה האירופאית שהחלה להראות בצפת.
אל "הארמון" היו מגיעים דרך שער ברזל מעוצב ועולים בעשרות מדרגות רחבות שמתחילות ברחוב ירושלים (בערך מול קפה שבעת דגנים) ומסתיימות בחצר שלפני הבית.
בקומה הראשונה גרה משפחת ברוכשטיין, הקומה השנייה של "הארמון" הושכרה למשפחות אמידות תקופת מה ולאחר מכן גרו בנותיו חנה אייזנברג וטובה סגל עם משפחותיהן.
כילדות, דורונה ואני היינו מבקרות בערבי החורף הקרים את טובה סבתה, אלמנתו של בן ציון, ויחד עם אמה פנינה, היינו יושבות סביב תנור שמימי לא ראיתי יפה ומחמם ממנו ולומדות לסרוג. באחד החדרים עמד ארון ענק שכולו מגולף בפיתוחי עץ מעשי ידי הסבא, שבזמנו נראה לי די מפחיד. הרצפה בבית היתה מרוצפת במגוון בלטות מצוירות, כל חדר בדוגמה מיוחדת דמוית שטיח.
בקיץ היינו משחקות בחצר המרוצפת שהיה בה עץ אגוז מלך רחב צמרת ומלקטות את הפרי שנפל צופות בשקיעות האדומות שהיו ההצגה הכי טובה בעיר. ומדמיינות מכשפות ושדים שנמצאים במרתפי הבית. לעיתים היינו מציצות לנגרייה של בן ציון ז"ל.
יורשיו של בן ציון לא נשארו לגור "בארמון". לימים קנו את הארמון שלמה וטובה קאלך שם גרו עד סוף חייהם. הנכדים שלהם זוכרים את ימי הקסם בארמון ונעה הנכדה שלחה לי צילומים שאפשרו לי ל"הכנס פנימה" פעם נוספת, ולהיזכר בביקורים שלנו אצל שלמה וטובה ז"ל, מאז הבניין עבר גלגולים נוספים של מכירה וקנייה ועכשיו הוא עומד סגור ונכלם בחלונות פעורים ובתריסים עקורים ומחכה לגואל.
לצפייה בתגובות:
          בית ברוכשטיין צפת שנות השלושים 

        
                         המבנה בתקופת משפחת קאלך בצפת צילום נועה מתוקי
  פריטים בבית צילום באדיבות נועה מתוקי 

      משפחת קאלך ב"ארמונה" שנות השבעים שמו

        השער והמדרגות המובילות לבית ברוכשטיין מרחוב ירושלים בצפת2013 

   בית ברוכשטיין צפת 2020 


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה