יום שבת, 24 בדצמבר 2011

נשים מודרות, נשים מהודרות ונשים משוחררות.

או. קיי, הנשים כנראה תנצחנה במאבק על זכותן לשבת היכן שהן רוצות. 
 גם לי יש חלק במאבק, אמנם בלי עתונאים ותקשורת, אך לא פעם נפנפתי מעלי איזה אברך חצוף שניסה לדחוף אותי אחורה באוטובוס, בקו ירושלים צפת. ואני גאה לספר שראיתי גם נשים דתיות שעושות את זה. 
אבל מקומן של הנשים, לדעתי ,לא יקבע רק על פי מקומן באוטובוס.
כל זמן שנשים מוכנות למלא את שדיהן בסיליקון, לעיתים גם בגיל צעיר, על מנת לרצות את ״טעמם״ של הגברים - הפסדנו.
כל זמן שנשים הורסות גבן בטיפוף על נעלי עקב מרקיעי שחקים - הן לא שונות מהנשים הסיניות שרגלהן נקשרו ע״י אימותיהן, שהתאמצו לרצות גברים, שכפות רגלים מצומקות גירו אותם.
כל זמן שנשים מותחות פנים, מנפחות שפתיים, מצרות ירכיים ומענות את עצמן בשלל ניתוחים מיותרים -  הן לא מקבלות את עצמן, הן לא אוהבות את גופן, הן חושבות שהן לא מספיק טובות או לא מספיק יפות.  
כל זמן שנשים נכנעות לצו אופנה משונה ולא נוחה, שמוכתבת על פי רוב ע״י מעצבים שונאי נשים - הן שונאות את עצמן. 
כל זמן שנשים תסתובבנה חצי ערומות במקומות העבודה, תתבענה כבוד מהסביבה, ותצרחנה שזכותן להתלבש כרצונן - הפסדנו.
כל זמן שנשים לא מוחות על הצגת נשים גונחות בעירום כדי לקדם מכירות - הפסדנו.  
הדרך במאבק לקבלת שויון ולכבוד תתחיל רק כאשר נקבל את עצמנו כמו  שאנו, יפות בנוחות שלנו, לבושות על פי טעמנו, גאות במשקל שלנו, בגוף שלנו, בציצים הטבעיים שלנו,  ובסימני הגיל שלנו. 
לדעתי, רבים הגברים שעשו כברת דרך גדולה משלנו.
הם למדו לקבל את הרגשות שלהם, הם למדו שאפשר לבכות, הם לא מתביישים לחתל תינוקות או להחליף את נשותיהן בעבודות הבית. הם מקבלים את עצמם כגברים, גם אם הם אינם מאצ׳ו גברי מחוספס ושרירי. וגם אנו הנשים, למדנו לקבל אותם כאלה.
במקום המכובד שלנו אנו נזכה, כשנדאג לבריאותנו, שנשתחרר מהכבלים של שטיפת המוח שעושות לנו הפרסומות, המנתחים הפלאסטים, צווי האופנה והמרוץ אחר הנעורים, ונתחבר לאישה האוטנטית והמיוחדת שנמצאת בכל אחת מאיתנו.
בואו ונראה לכולם, ובעיקר לעצמנו, שאנו יכולות להיות נשים סקסיות, יפות ומטופחות, עם כל מה שהעניק, או החסיר מאתנו האל.  
נראה אז, אם מישהו יעז לדחוף אותנו לספסלים האחוריים.

יום שני, 12 בדצמבר 2011

הכבלים האמיתיים של הנשים

בכל פעם שהעזר שלי  מרים את תיק היד שלי הוא משתאה מדוע הוא כה כבד. 
אבל כולם יודעים, שבתיק שלי אפשר למצוא את כל מה שצריך אילו הלכתם לאיבוד במדבר, או חלילה אם תפרוץ מלחמה.
יש בו מפתחות, סלולרי, משקפיים לשמש ומשקפיים לקריאה,  וארנק גדול עם כל הכרטיסים שאספתי בימי חיי, הרי לעולם אי אפשר לדעת מתי אדרש לשלוף למשל את כרטיס חברותי בתנועת הצופים,  ויש בו ארנק לכסף קטן לשימוש שוטף. יש בו תיק איפור, שאמנם איפור אין בו, אבל יש בו כמה אקמולים, וטיפות עיניים, וקרם ידיים, וקרם הגנה מהשמש, ושפתון צבעוני ושפתון ליובש, וג׳ל אלכוהול לחיטוי הידיים, וכיסויי אסלה, ועניינים היגיינים לאישה, וכלי תפירה באריזה מינייטורית, על כל צרה שלא תבוא, ומסרק כמובן.
ויש בו כלי כתיבה, ויומן, וספר טלפונים ומצלמה, כי מי יוצא מהבית בלי מצלמה בימינו, ואיך אפשר בלי בקבוק קטן של מים. אני מניחה שיש עוד כמה חפצים חיוניים ששכחתי מקיומם וטבעו במצולות תיקי.
בקיצור, לפחות ארבעה ק״ג של ציוד חיוני, ששום אישה ממוצעת לא מעיזה לצאת מהבית בלעדיו.   
בזמן האחרון, אני שוקלת להחליף את תיק היד שלי בעגלה עם גלגלים. לא, אני לא מתכוונת לנסוע לטיול בעולם, אבל כל נסיעה לנכדים, דורשת לוגיסטיקה לא פשוטה.
בנוסף ל״משלוחה״, שבדרך כלל נארז בצידנית קטנה, אני כבר לא מסוגלת לעזוב את הבית ללא תחנת התקשורת הניידת שלי. לציוד החיוני התווסף גם האייפד, וזוג אוזניות משובחות ודי גדולות כי הקטנות האלה שנכנסות לאוזניים ממש מציקות. ואני לא שוכחת לדחוף גם את הmp3, כי שם השירים הכי שוים, ועל המצלמה אי אפשר לוותר כי התמונות של האייפד לא משהו. וזה עוד לא הסוף כי לכל מכשיר יש גם ציוד נילווה: מטען לסלולרי, כבל לאייפד, מטען למצלמה, ועוד כמה בטריות קטנות, שיהיה. 
בקיצור לאישה המודרנית והמשוחררת של ימינו, בנוסף לעול הקריירה , הבית , הילדים, נוספו עוד כמה ק״ג של פלאסטיק וכבלים. 
אז כנראה הנצחון האמיתי לשויון בין המינים יגיע, כשאני וחברותי נפגש עם הנכדים בגינה, שאנו מצויידות רק בארנק קטן שנדחף לכיס האחורי של הג׳ינס וסלולרי זעיר שיודע גם לכבס.

נ.ב, נראה את הגאון שימציא/תמציא את האפליקציות שיחליפו את כל החומרה הזו....

יום שבת, 3 בדצמבר 2011

החיים כאפליקציה

עד לפני שלשה חדשים חשבתי שאפליקציה היא השם של הקישוטים האלה בעבודת יד שמוסיפים על הבגד, וברוך השם יצאו מהאופנה. אבל מאז שהתחיל הרומן של עם האייפד, גיליתי שהעולם עומד על ארבעה  דברים: אייפד, אייפון אייטון ואפליקציה.
אז אם נחזור להתחלה, את האייפוד שלי בעצם החרמתי מהעזר, שקבל אותו כמתנת ראש השנה מחברים טובים. לא היה קשה לשכנע אותו עד כמה הצעצעוע הזה מיותר, ולא נחוץ לאדם רציני כמוהו, וכמה הוא נחוץ לסבתא בלוגרית  בדרכים.
ואכן, מאז אני לא נפרדת ממנו, (מהאייפד), שלא לדבר עד כמה נחמד להיכנס אתו למיטה; עליו גם  אפשר לומר, שכמה שיותר קטן ,יותר טוב.
כמלווה צמוד ונאמן, אי אפשר שלא להקדיש לו כמה מילים.
אם בעבר החרמתי כל בגד שעליו התנוסס לוגו של חברת הבגדים, בתירוץ שאני לא מוכנה לפרסם מותג ועוד לשלם על כך מחיר מופקע, עכשיו על כל מייל שאני מוציאה, יש תוספת שמודיעה לכל המכותבים ״נשלח מהאייפד שלי״ , ללמדכם, שכותב המייל הצטרף למועדון האקסלוסיבי של צרכני אפל. סמל סטטוס. 
מסתבר שהאייפוד גם יודע בדיוק איפה אני נמצאת, מה שמעורר שאלות נוספות מה הוא עוד יודע עלי ולמי הוא מעביר את המידע.
חוץ מזה, שתדעו לכם, שיש לאייפד חיים משלו, ובמיוחד למתקן השגיאות האוטומטי שלו, שתפקידו העיקרי הוא לשגע את הכותב. באיזו חוצפה הוא תיקן כמעט כל מילה שכתבתי, ברזים הפכו לברגים, פנסיה הוא  הופך לכנסייה, ולא תאמינו, הוא לא מכיר את המילה מיילים, והכי מעצבן, שהוא לא פעם מתעקש להשאיר את התיקון שלו. 
הילדים הזדרזו להעלות לי שלל אפליקציות חינמיות שעד עכשיו אני לא מבינה בשביל מה צריך אותן. והנכד שלי מדבר עם איזו  דמות מצוירת  שחוזרת בקול מעוות על כל מילה שאומר, אני מניחה שהגה אותה גיק צעיר, שהרוויח עליה הרבה יותר מסך הפנסיה הממשלתית שלי. 
אבל בסופו של דבר. עם האייפד אתם לא זקוקים לשום דבר נוסף, אתם יכולים להכניס בו את הספרייה שלכם, את האלבומים, את כל אוספי המוסיקה שלכם, אתם לא זקוקים לעיתונים ולא לטלויזיה ולא למצלמה,יש בו אפליקציות לכל דבר החל מאפס׳ שסופרת את הקלוריות היומיות שלכם, וכלה באפס׳ שתחשב לכם את ההשקעות ואת תוחלת החיים של הנכדים שלכם. שלא לדבר שאתם יכולים לדבר ולראות כל המכרים שלכם מכל מקום.
הכל כמובן כמה אתם מוכנים להשקיע, כי מתברר שהאפליקציות שיכולות להביא לכם תועלת אמיתית עולה קצת כסף. בקיצור משאבת כסף.
אגב, הספר שעומד ראשון ברשימת הבסט סלר של אפליקציית הספרים, הוא ספר ההפעלה של האייפד... 
יתרונו הענק של האייפד שבכוחו לפתור את בעיית הדיור, כי חוץ ממטבחון, ספה ואייפד אתם לא זקוקים לשום דבר אחר.
אז זהו חבר׳ה, תתקדמו, בקרוב, כולנו אייפד מהלך!
כן, עוד משהו, הצעתי לילדי, שלתינוקת העתידה להוולד, יקראו אפליקציה. 


בקישור הבא, אפליקציה לחיים, במכונית משפחתית:
http://www.youtube.com/watch?v=bxTa9mjRfnk&feature