על בתי רפאים כבר שמתם ויש כאלה לא מעט בצפת, אבל חתונת רפאים זה כבר סיפור אחר. בשנת שנ"ח 1589 עלה ר' חיים מיניסטריל לצפת על מנת ללמוד את תורת האר"י ובכסף שהביא עמו קנה כתבי קבלה של גורי האר"י. ובין הכתבים מצא את "מכמני אהבה", יומנה של דבורה בתו היחידה של רבי יעקב בירב אחד מגדולי חכמי צפת, ויוזם חידוש הסמיכה והסנהדרין. את היומן הוא תרגם מהשפה הספניולית והעתיק אותו לשפת הקודש.
רואה שחורות במשקפיים ורודים
יום שלישי, 12 בינואר 2021
חתונת הרפאים
יום שני, 28 בדצמבר 2020
סנהדרין גדולה שבצפת – לא אגדה
חכמינו זיכרונם לברכה, שיושבים בישיבה של מעלה, כנראה מורטים את זקנם למראה המחלקות והטינה שבין רבים מהרבנים והחצרות בישיבות של מטה.
יום שבת, 19 בדצמבר 2020
היום שבו ביקש האלוהים סליחה מהגב' סופר, או גב' סופר- Herstory
הצלילים יצאו בתחילה בגמגום, והלכו והתגברו והתעצמו וסחפו את החדר במוסיקה של מוצרט ובאך ושומן, כשאנו עומדים פעורי פה. אני לא זוכרת מה היא ניגנה כהדרן, אבל אני זוכרת את עיניה הרטובות.
יום שלישי, 8 בדצמבר 2020
איך הגיע בניין בסגנון "הבין לאומי" מאסכולת ה"באוהאוס" למרכזה של צפת
פעם עולה צילום של המדי בניין הזה, הגיע הזמן לספר עליו קצת. סבי וסבתי, חנה וזאב מתתיהו פרל, בני "הישוב הישן", האמינו בתורה בעבודה ביזמות ובחדשנות. בשנת 1934 החליטו להוסיף אגף חדש ל"מלון הרצליה" שאותו ייסדו בשנת 1929.
"בית שלוה" – הבית שלא זכה לשלוה.
"בית שלוה" הוא שמו של בית מלון שנפתח בראשית שנות ה30 בצפת ע"י משפחת מרז"ל, בבניין ששכרו מערבי תושב צפת. בית המלון נבנה בכניסה לעיר, מחלונותיו נשקפו הכנרת, הר כנען והשכונה היפה חאר'ת אל כראד ובסמוך אליו השתרע בית הקברות המוסלמי שאכן הבטיח שקט ו"שלוה" לאורחים. שנים מספר לפני שהפך למלון הוא שימש את הממשל הבריטי כבית המשפט המנדטורי בצפת ונוסף לו אגף שהזכיר את בנייני המשטרות העירוניות, לא אחד מבני צפת נשפט שם בשל פעילות מחתרתית. כשהבריטים עברו לבניין המשטרה החדש בהר כנען, כאמור הפך המקום למלון. בשנות הארבעים נסגר המלון והסוכנות היהודית שכרה את המבנה והוא שימש פנימייה לנוער שהגיע לצפת במסגרת "עליית הנוער" ולמד ב"בית הספר המקצועי לבנים ע"ש גרין" הסמוך.*לאחר הכרזת המדינה בכ"ט נובמבר 1947, השתלטה "ההגנה" על המקום והפכה אותו לעמדת מגן שכונה "בית המשמר". חלק מהנערים שהיו בפנימייה נשארו בצפת והשתתפו במלחמה על העיר. אחד מהם היה אריה זינגר ז"ל שבחר להישאר בצפת ולהקים בה את משפחתו.תוך זמן קצר נלקח והולאם המבנה ע"י הבריטים שהבטיחו שיציבו במקום שוטרים שישמרו על בטחון התושבים. אך כשעזבו את העיר בחופזה ב14 במאי מסרו את הבניין לערביי העיר. עם פרוץ המלחמה היה ברור למגני צפת כי בשל מיקומו האסטרטגי חשוב מאד לשחררו.בקרבות על שחרור צפת נערכו על הבניין שלש מתקפות ע"י הפלמ"ח. הניסיונות להרסו ע"י הפגזה וחבלה לא צלחו ובהתקפה השלישית נכנסו אליו לוחמי הפלמ"ח ונערך בו קרב פנים אל פנים עם החיילים העירקיים שהגיעו לצפת כתגבורת חמושה. מפקד הכוח, אברהם ליכט בן 22, שגילה עוז רוח, נהרג בקרב זה. הקרב על המקום היה לאחד הקרבות ההרואיים והאחיזה היהודית במקום היתה חשובה במניעת כוחות ערבים שינסו להיכנס לעיר.לאחר המלחמה העבר לידי כונס הנכסים של הרכוש הנטוש.את הבניין שכר ב1949 מאיר שולמן והקים בו בית חרושת "שחל" לחלבה ומממתקים. ואין צפתי שאינו זוכר את ניחוחות הממתקים וטעם החלבה שרובה נמכרה מחוץ לעיר. מאוחר יותר הוחכר המקום לחברת "עלית" שפתחה בו את בית החרושת "עצמאות" שייצר טחינה תוצרת הארץ. במחצית שנות החמישים נסגר המפעל ומאז עמד הבניין נטוש.הבניין היה כנראה מועמד לשימור בשל חשיבותו ההיסטורית במלחמה על שחרור צפת. בשנת 2007 רכשה המכללה האקדמית של צפת את המקום לשם בניית הפקולטה לרפואה. המכללה הרסה את המבנה בטענה כי מעולם לא היה המבנה מיועד לשימור אך נתקלה בכעס התושבים. לפי עיתונות התקופה נאמר ע"י ראש העיר דאז, מר אילן שוחט, שלא הוחלט על שימורו של המבנה.למרות שהמבנה נמצא ברשימת האתרים ממלחמת השחרור שהוכרזו כאתרים לשימור (תמ"א 21). הנהלת המכללה הצהירה כי לפנים משורת הדין, כאשר יבנה מבנה חדש על המגרש, הקיר החיצוני של המבנה ישוחזר באבנים המקוריות, ועליו יונצח הקרב בתש"ח. בינתיים הצליחה המכללה לרכוש את בית בוסל והתמקדה בשימורו ובפיתוחו. מעניין מדוע מכל הקורות את הבניין ומכל השמות שלהם זכה, בזיכרון הצפתי נשאר הבניין כ"בית שלוה" למרות ששנים רבות לא ידע שלוה.
אברהם ליכט הגדוד השלישי, תפקיד: מפקד מחלקה - מ"מ, נפל בקרב במבצע יפתחב-א' אייר תש"ח, 10/5/1948. מקום נפילה: צפת, "בית שלווה", נקבר בצפת, בן 21 בנפלו
