יום שבת, 27 במרץ 2010

עוד יומיים לסדר!

עוד יומיים סדר פסח.
כמעט הכל מוכן, והאמת שהשנה החלטנו להוריד ווליום. כבר מזמן נמאס לי מכל הבלאגן שנקרא "סדר". בלי לפגוע באף אחד, בשנים האחרונות היתה לי הרגשה שלדור הצעיר לא מצליחים להעביר את המסר שב"הגדה". איך שהוא ההכנות המרובות וההתעסקות סביב האוכל האפילו על העיקר.
השנה החלטנו לנסות לעשות קצת אחרת.
קודם כל, לא סירבנו להצעה של הילדים והאורחים להשתתף בהכנת האוכל. החבר'ה כבר מספיק גדולים , ואני מרגישה שגם די שמחים להביא משהו מעשה ידיהם. בסופו של דבר, השרביט יעבור אליהם.
דבר שני, במקום כלים חד פעמיים שקצת מקלקלים את המעמד החגיגי וגם מזיקים לסביבה ובמקום לאשפז את הבנים או הכלות על יד הכיור בכדי לשטוף את הכלים. הזמנתי שוטפת כלים, גויה כמובן, שהגיעה אלינו בכמה הזדמנויות ושמחה בכל חג שאני מזמינה אותה. גם שמח, גם אוכל טעים וגם מרוויחה לא רע.
והעיקר, ישבנו וחשבנו אייך מעסיקים שתי בנות בגיל שלש וארבע (ובעתיד עוד שני שובבים כן ירבו)במשך ערב שלם, ושבסופו תישאר להן חוויה מפסח.
ידוע שבמשך הדורות נעשו שינויים שונים על פי המנהג, המקום והזמן בתוך ה"ההגדה" וכך גם אנחנו , פה קיצרנו, פה הוספנו, הקדמנו את הארוחה, ונקווה לטוב.
אבל דבר נוסף עשינו - תיאטרון צלליות של סיפור חד – גדיא.
עניין של שעתיים הכנה ואני חושבת שבכל סדר שיש בו ילדים זו בהחלט יכולה להיות אטרקציה. הרעיון הוא מימי בקיבוץ, שה"סדרים" בו זכורים לי לטוב למרות שנחגגו ברוב עם.
השיר הוא מתוך ה"הגדה" של ההתישבות העובדת
הדמויות צוירו על דפים עבים של ירחון ונגזרו (הרי רואים רק צללית ). על מנת לאחוז בהן מצמידים להם שיפוד עץ
תולים את סדין או מפה לבנים על משקוף הדלת, מצד אחד נמצא המפעיל והמנורה. הצופים יושבים מהצד השני.
ההצגה מתחילה!
מפעילים את הדמויות , תוך שירה, רצוי לגייס גם את החוש הדרמטי.
הילדים שרואים רק את הצלליות ממש מהופנטים! מנסיון - גם הגדולים.
אני מצרפת קישור לשיר ועוד כמה תמונות של הדמויות שהכנתי :

http://www.youtube.com/watch?v=28Rc2y0txCc&feature=player_embedded


 הדמויות הגזורות: אבא, גדי, חתול וכלב, לכולם מוצמד שיפוד. נגזרו מסתם ג'ורנל, הרי לא יראו את הציור בצללית




 המקל, האש, המים והשור



 


כך ניראת הדמות מאחורי המפה, או הסדין
  וזה הכלב.. אמרו לי שהוא מזכיר קצת סוס, אבל הוא כלב.


בשבוע הבא נספר לכם איך היה
חג שמח לכולם