יום ראשון, 16 בפברואר 2014

מדיח מדחי לדחי


בעקבות לחץ מתון ועקבי של בני משפחה ואחרי שבועות של בדיקת שוק, איכות, מחיר ודרוג אנרגטי, סוף סוף נפל הפור, רכשנו מדיח כלים.
אחרי המדיח, שעמד תקוע יומיים באמצע הסלון, הגיע המתקין, אופיר, שבמהירות הצליח לתת לנו הרגשה שהוא לפחות בן משפחה מוכר ואהוב ובפרץ של רעננות נעורים פצח בהסברים מאלפים מה הם היתרונות האמיתיים של מדיח ובמיוחד מדיח מהסוג שקנינו. ״גרמנים ימח שמם, אבל עושים עבודה כמו שצריך״, הוסיף בשביל הפרוטוקול הציוני הגאה.
העזר, שבמשך עשרים ושלש שנות נישואינו לא בחל בהדחת הכלים, ניסה לסתור את הסבריו והחל לספר בשבח שטיפת הכלים הידינית. ״בגילך״, ניסה את כוחו המתקין, ״במקום לשטוף כלים, צא לך לטייל יד ביד עם זוגתך על שפת הים״, ״החיים שלכם יראו אחרת״ הוסיף כמי שמומחה לא רק במדיחים אלא גם בייעוץ זוגי.
אחרי שחיבר את המכונה לברזים והחשמל ,והדגים את הפונקציות שמכשיר הפלאים עושה , הוא המליץ להשאיר את הכפתור במצב האקו וללחוץ רק על הסטארט. ״אנשים בגילכם לא צריכים לשבור את הראש. כך זה יעשה לכם את העבודה בלי להסתבך״. ואני, שכבר פירמתטי לבד מחשב, חשבתי שהמדיח יספק לי אתגרים בתחום ההפעלה, ממש נעלבתי.
אחר כך החל לפרט את סעיפי  המחוייבות שלנו למדיח.
״דבר ראשון״ אמר, כשראה עם מי יש לו עסק, ״יש להפעיל את המדיח לפחות פעם בשבוע  ולא להתעצל ולהכניס גם את כוסות המים, על מנת שהדייר החדש שלנו לא ישכח את עבודתו״.
אחר כך התיישב ופירט את הציוד הנלווה המומלץ לשמירת חיי המדיח:
״מסנן אבנית, חשוב מאד במיוחד במחוזותיכם.!״
״אבל קראתי  באינטרנט שזה חארטה״ אמרתי.
״זה נכתב ע״י בעלי אינטרס״ מיהר לסתור אותי.
״מפחית מתח חשמלי, למקרה של נפילות חשמל, שדופק את לוח הפיקוד, שהוא החלק היקר ביותר במכשיר״. פסק בנחרצות.
הזדרזתי להביא ולהראות לו את המפחית מתח שקניתי במבצע בהוםסנטר, אך הוא הסביר כי למדיח דרוש משהו הרבה יותר רציני ( ויקר).
אחר כך הוא עבר לפירוט החומרים הנחוצים:
״טבליות ניקוי - חובה!״
״מלח נגד אבנית - חובה!״
״חומר מבריק- חובה לתוצאות מרשימות!״.
טוב, עם הברקות אני לא מתפשרת
״מנטרל ריח - אצלכם חיוני!  כי בטח לא תפעילו כל יום.״
בעלי שהחוויר, הציע לו בו במקום לקחת את המדיח הזללן בחזרה.
״פתחתם- קניתם!״ ענה,  עם זיק של חיוך לאייד.
חשבנו שסיימתו את העניין וחיש נתחיל בהדחה, ואז הגיע הפנץ ליין.
״אנחנו מציעים גם ביטוח״ הוסיף
״לא תודה״,  אמר בעלי, ספקן כפייתי לענייני ביטוח.
״דקה אחת, רק תביא איזה נייר ועט״ אמר הבחור.
הוא שרטט טבלאות, רשם מחירים, חיבר וחיסר , כפל וחילק.
הקטע המתמטי הזה של השיחה זכורה לי כענן שטשטש את מחשבותי , בדיוק כפי שקרה לי בשיעורי המתמתיקה.
בקיצור הבחור הצליח לכשף אותנו.
כרטיס האשראי נשלף, השקנו עם הבחור כוסות קפה, הוא שפע מחמאות על ההחלטה הנבונה שלקחנו. נפרדנו בחמימות של בני משפחה, לא לפני ששלפתי מההרד דיסק שלי שמות של כלות פונציאליות לבחור המוכשר והרווק.
הסכום הכולל של המכשירים, החומרים וביטוח חיים למדיח  לשש שנים, עלה כמו מדיח בינוני נוסף מתוצרת סין.
אחרי שהתעשתנו, הבנו, שכנראה עוד שש שנים נהייה בדרך לדיור מוגן, בטח נשכח איפה שמנו את הקבלה של הביטוח, ואת הכלים כנראה כבר תדיח הפיליפינית....