השבוע פרסם
שלומי ריס
צילום יפה של מבנה מרשים שניצב בשולי המצודה ורבים שאלו מהו אותו מבנה.כידוע בצפת קורים ניסים ולנס אחד יש הוכחה באבן
אז קבלו סיפור.
במאה ה19 הגיעו המיסיון הסקוטי והמיסיון של "החברה הלונדונית" לצפת. עם הגעתם לעיר הם פעלו במרץ לבנות מוסדות רפואה והשכלה שימשכו אליהם יהודים בתקווה שיתנצרו.
בשנות העשרים הקים המיסיון של "החברה הלונדונית" כנסייה סמוך למצודה וקרוב למוסדות הנוצריים שרובם התרכזו בחלק הצפון מערבי של העיר. הכנסייה היתה בסגנון רומנסקי בנויה מאבן משובחת, מרוצפת שיש ובחלקה העליון קישטה אותה מרפסת ועמודים עם כותרות מסוגננות. ראשי "החברה הלונדונית" כנראה הבינו שלמרות המאמצים והמשאבים שהם משקיעים בעיר, היהודים לא ימלאו את ספסלי הכנסייה. הצפתים, למרות שהמשיכו להשתמש בשירותי בית החולים ולשלוח את בנותיהן ובניהם לבתי הספר שפתח המיסיון, נשארו נאמנים ליהדותם. ולכן הם מכרו את הכנסייה למיסיון הסקוטי.
עוד לפני שהוצב בהיכל התפילה צלב אחד, הכנסייה החלה לשקוע. הסיבה ההנדסית היתה מדרון השפכים שנוצר עם התמוטטות חומות המצודה במאות הקודמות וגלישת העפר. אבל הצפתים התייחסו לתופעה כנס משמים שמנע הצבת כנסייה בעיר.
למעלה מעשור עמדה הכנסייה ריקה וסגורה .
בראשית שנות השלושים הגיע לצפת מארצות הברית יעקב (ג'ייקוב) מאיר ריצ'מן, יהודי ציוני עשיר, שהתאהב בצפת והחל לרכוש מערבים אדמות במורדות המצודה, במיוחד בצידה הצפוני והתעניין במבנה המרשים. מוסדות הכנסייה, שהבינו כי המבנה השוקע לא יביא להם תועלת, מיהרו ומכרו לו את המבנה ואת חלקות האדמה הסמוכים לו. מר ריצ'מן הביא מהנדס מומחה שבדק את המבנה שקבע כי לא יוסיף לשקוע והציע לחפור ולחשוף את הנדבכים ששקעו, ואכן מאז עומד הבניין במקומו.
לאחר הקמת המדינה הפך המבנה לבית הבראה, כיום הוא משמש כמוסד חינוכי חרדי, ויש הטוענים שהעברתו לידיים יהודיות גרמה לבניין להרגע...
אז כשאתם עוברים ליד מצבת הזיכרון הצנועה שנמצאת מול בית התנ"ך. תקדישו דקה למאיר ריצ'מן שגאל את הכנסייה והאדמות בסביבתה ותרם אותן לעיריית צפת לאחר קום המדינה. אז תעצרו לרגע ותסירו לכבודו את הכובע.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה