יום שני, 21 בפברואר 2011

בתור אישה אני די גאה שבכל כנסת יש יותר ייצוג לנשים.
אבל למה כשאני שומעת חלק מהן בתקשורת אני לא מרגישה גאווה יתרה?
היות ואני משתתפת בתשלום משכורתן, באחזקת מכוניתן טיסותיהן לחו"ל, וכד', אני מרשה לעצמי להביע את דעתי בגלוי.
אתחיל עם הגברת אנסטיה, סופרוומן, גם יפה וגם אופה וגם מגדלת שבט לתפארת, אבל למה נדמה לי שכל מה שהיא אומרת נשמע כמו קאט אנד פייסט מהנאום הקודם שלה. ובדרך כל תמיד יש גם סיפור עם לקח מעולמם של ילדיה. אין לי ספק שהיא יכולה לשמש מודל למשפחה היהודית - ישראלית האולטימטיבית, אבל בשביל זה יש דוגמאות לגמרי לא רעות במשפחה שלי. לשם מה אני צריכה אותה בכנסת?
אחריה במצעד היא הגברת רגב, הדוברת לשעבר. ואכן בכל הזדמנות היא דוברת , ודוברת ודוברת, אבל אם הייתי מסכמת את דבריה במשפט, היה יוצא לי: "הפגנה, לא חשוב על מה! יאללה בלאגן". בזמן האחרון היא נראית ממש להוטה לעמוד בראש קבוצת מורדים שיפילו את המשטר, (לא חשוב איזה, לא חשוב על מה) כאשת צבא לשעבר היא תמיד נשמעת נחושה, החלטית מרוצה מעצמה ומאמינה בכל ליבה שדבריה הם התגלמות החכמה הפוליטית והמדינית. לי היא תמיד מזכירה עסקנית סוג ג' בהסתדרות המורים, שקיבלה תפקיד, כי בבית הספר שמחו להפטר ממנה.
והכוכבת העולה, שאודה שלא שמעתי עליה לפני הקמת סיעת "עצמאות", היא כמובן עינת וילף. אחת הנשים היפות המסתובבות במחוזותינו האמיתיים והוירטואלים, ונושאת גם בשורת תארים מכובדים.
אולי בשל כך, אני הקטנה, לא מצליחה לרדת לסוף דבריה. בקיצור, לא הצלחתי להבין את הקשר בין משפט אחד למשנהו למרות שנאמרו בחן ובשפה רהוטה. גם היא נשמעה לי מרחפת בין רעיונות לא מגובשים שמנסים למצוא חן בעיני מכנה משותף רחב. ניסיתי להתרכז. אבל פשוט התבלבלתי. רק שאלתי את עצמי, מה את עושה שם? תצטרפי לבעלך הנחמד, גדלו ביחד את הילד שרק נולד לכם ותמשיכי לכהן במכוני מחקר, לא נראה לי שתביאי לנו תועלת רבה. (אגב, לא הצלחתי למצוא ברשת אף לא תמונה אחת משותפת עם בעלה, העיתונאי הגרמני... )
הדבר היחידי שאני יכולה לומר לזכותן, שלפחות הן נשמעות יותר טוב מפואד. שעם ההפיכה במצרים איבד את תיק "השר לענייני מוברק". אז אולי יואיל גם הוא להיפרד מאיתנו.
התקווה היחידה שלי לעתיד הנשים בכנסת, היא כשאני שומעת את שלי יחימוביץ,
שלי! אנא אל תעזבי אותנו, ולא חשוב מטעם איזו מפלגה.


"תפילת הנשים" ק' פלסנהרדט, 1893