אין קדרות כקדרותו של אוטובוס בירושלים ביום גשם.
האפור באוויר , אפור יותר,
הצפיפות הרגילה, גדולה יותר,
ריחות המעילים הרטובים של הנוסעים, חריפים יותר,
העניים הירושלמים , עניים יותר,
הזקנים הכפופים הסוחבים סלים, זקנים יותר,
השתיקות של הנוסעים, דמומות יותר,
העצב הירושלמי כאילו נדחק כולו לתוך אוטובוס בירושלים, ביום אפור של גשם.
אז ירדתי בתחנה וקניתי לי זר כלניות.
האפור באוויר , אפור יותר,
הצפיפות הרגילה, גדולה יותר,
ריחות המעילים הרטובים של הנוסעים, חריפים יותר,
העניים הירושלמים , עניים יותר,
הזקנים הכפופים הסוחבים סלים, זקנים יותר,
השתיקות של הנוסעים, דמומות יותר,
העצב הירושלמי כאילו נדחק כולו לתוך אוטובוס בירושלים, ביום אפור של גשם.
אז ירדתי בתחנה וקניתי לי זר כלניות.
וואו!
השבמחקהסתבך לי קצת בתגובה
השבמחקכתבת ברגישות פרוזאית, אבל אפשר לראות גם יופי ביום סגריר עם גשם וחורף
סוף סוף, וגם פרחים מצאת לנחמה
צביקה
נשמע כל כך מדכא. זר כלניות הוא נחמה פורתא לעצב העירוני...
השבמחקעירית
ואללה נוגע,
השבמחקאוהב את הנחמה בכלניות.
אולי תעברי לנייר?
נשמע כמו אולי תעברי לנייד..:-)
אחי,
השבמחקואני ציפיתי ממך לתגובה בנוסח "אחותי, אולי כבא תיקני אוטו"
בוא לירושלים.