יום שני, 14 בפברואר 2011

"סוכן מפוקפק"

יש לי חיבה אוטומטית לאנשים שמבלים את ימיהם בארכיונים בחיפוש אחר  מכתבים ומסמכים ישנים שניצלו מפחי האשפה ומשיני הזמן, ואפילו מרחיקים לארצות ניכר על מנת לפתור את חידת משפחתם.
כל סיפור כזה מרתק אותי, ואני מזדהה באופן טוטאלי עם הרגשות שעובר המחפש.
יש משהו משותף בין כל אותם אנשים המנסים לפתור חידות מעברה של משפחתם. קשה לתאר  את תחושת ההתרגשות במציאת מכתב בארכיון, עליו חתום סבא רבא שלך למשל. אני מאמינה שמי שעבר חוייה דומה יודע על מה אני מדברת.

לעיתים המסע מרתק הרבה יותר מין היעד. כמו בחידה בלשית נאספת עדות ומצטרפת לחברתה ופיסות של פאזל ענקי ומסובך מתחברות לאט לאט. לא תמיד החידה נפתרת אבל מאפשרת לדמיון לצייר תמונה.
לעיתים המציאות היתה הרבה יותר בנאלית ופשוטה.
בביקורי האחרון בספרייה,במקרה, או שלא במקרה, בחרתי את ספרו של יגאל סרנה "סוכן מפוקפק."
בספר מחפש סרנה אחר עקבותיו של בעלה הראשון של אימו. דמות נשכחת בתולדות הציונות. מורה, יזם, הרפתקן, עתונאי, עסקן ומרגל(?). אחד מאלה  שבחשו מאחורי הקלעים של ההסטוריה של ראשית המאה ה20.
מסע החיפוש הופך לסיפור בלשי, המחפש פתרונות גם במרחבי ההסטוריה וגם במרחבי הנפש של גיבור הספר וגם של מחברו. 
הסיפור האישי משתלב בהסטוריה הפוליטית של האמפריה העותומנית השוקעת וכל המעורבים המנסים לנגוס נתח מגופתה הגוססת. כל זה לא מפחית מהמתח ולקורא צפויות הפתעות בסופו של הסיפור.
לכל מי שאוהב ספרים על אנשים, היסטוריה ומסעות בזמן ובנפש. אני ממליצה בחום.