יום שבת, 23 במאי 2020

מלון קטה דן בצפת

לקראת עונת התיירות קבלו סיפור:
בשנת 1922 הגיעה לצפת אישה צעירה בשםֶֶֶֶֶ קֶטָה (Keta) דן (דנלוביץ). קטה עלתה ארצה מגרמניה שם הוכשרה כמורה לספורט, ובגרמניה הצטרפה לקבוצת אתלטיקה ציונית בשם "התאגדות נשים יהודיות להתעמלות וספורט".
השתתפותה במופע ראווה של התעמלות וסיף, שהתקיים בקונגרס הציוני ה11 בוינה, הפכה אותה לציונית נלהבת. היא החליטה לעלות לארץ ישראל, למדה עברית וכלכלת בית - מקצוע שהאמינה שיביא תועלת למפעל הציוני. בזכות כישוריה בניהול מטבח וצוות מונתה למנהלת בית היתומות בעיר.
שנה וחצי בצפת, הספיקו לבחורה הגבוהה והספורטיבית להתאהב בעיר ולהבין את הפוטנציאל התיירותי שלה. עד אז היו כמה פנסיונים קטנים וצנועים בצפת שרובם רחוקים מהסטנדרטים האירופאים. קטה החליטה לצאת לחיים עצמאיים ולפתוח פנסיון. היא שכרה בית ברחוב הראשי של צפת שהיו בו שישה חדרי אירוח, למרות שעדין לא היו מים זורמים וגם לא שירותים בכל חדר, אהבו האורחים את המקום בעל האווירה המיוחדת והביתית והאוכל הטעים, וההצלחה האירה פנים. לא הצלחנו לאתר היכן היה המלון, אולי מי מהקוראים יוכלו לתת לנו רמז. זאב פרל סיפר כי אביו שמואל פרל ז"ל הצביע על הבניין שנמצא בתחילת המדרחוב, במבנה שהיה לימים לישכת הבריאות מעל חנות הספרים "בנדור ". היום גרה שם משפחת שריקי. (ראו תגובה)
קֶטָה שניחנה בחוש עסקי וטעם טוב, שכרה מבנה גדול יותר מוקף בגן, והקימה בו מלון גדול יותר. היא שיפצה את המבנה שבחדריו היו מים זורמים ואסלות. המים הגיעו מבור אגירה, ובימי הקיץ מולא הבור במי מעיין.
את רהיטי הקש, השטיחים והכלים נסעה קטה לקנות בירושלים, שם שכרה מכונית ונהג שהבטיח להסיעה עם כל הכובדה לצפת. למרות שקיבל תשלום מראש, הנהג התעייף והשאיר אותה ואת הציוד בעפולה. משטרה לא היתה בסביבה, אבל נמצא נהג ומכונית שבמקום לצפת החליט להביא אותה לנצרת, שם דרשה ממנו להסיעה היישר לתחנת המשטרה. הנהג שנבהל מהבחורה הגבוהה והנחושה התחייב בפני השוטרים לשמור על הסחורה במשך הלילה עד שנמצא נהג יהודי שהביאה למחרת לצפת.
תוך זמן קצר הפך המלון של קטה שקראה לו "פנסיון הגליל" למלון בעל מוניטין שרבים ממנהיגי הישוב, אמנים וסופרים התארחו בו. את המחמאות ושביעות רצונם מהאוכל הטעים האווירה הביתית, המקום היפה הגן הנפלא וכמובן מזג אויר הצפתי השאירו בכתב בספר האורחים של המקום. בין האורחים היו ח.נ. ביאליק, משפחת ארלוזרוב, וכל אמני ונכבדי היישוב בא"י. בכדי להתארח היו צריכים להזמין חדר במלון זמן רב מראש. על פי מחקרה של ד"ר רבקה אמבון על המתחם והמבנה, המלון עבר למשכנו החדש רק ב1928.
מבנה המלון, זה נמצא במתחם המחלקה הפסיכיאטרית של בית החולים זיו שנמצא ברחוב הנרייטה סאלד, וסמוך לשכונת שיכון עממי. עד היום ניתן לזהות פרטים ארכיטקטוניים שנראים בצילומים שנשמרו באלבום המשפחה.
החיים היו יפים ושמחים, המלון שגשג עד אוגוסט 1929, ואז פרצו מאורעות תרפ"ט, ודם יהודים ילדים וזקנים נשפך בסמטאות.
השמועה על ההתפרעות הגיעה למלון וקטה והאורחים התבצרו בו, רק לאורח אחד היה אקדח. למזלם, הפורעים עדיין לא הגיעו למלון שהיה ברובע הערבי של העיר וחלק מהאורחים הצליחו לברוח מצפת. לאחר יום הגיעו השוטרים הבריטים ופינו את קטה ומעט האורחים לחצר הסראייה יחד עם משפחות הרובע היהודי. בזכות שליטתה באנגלית, ובזכות מחסן היינות שהיה במלון, שכנעה קטה שני שוטרים להסיע אותה למלון, את המשקאות החריפים נתנה לשוטרים הבריטים ואת המכונית העמיסה במזון שנשאר במלון והביאה ליהודי הרובע שהיו סגורים בסראייה בחום הגדול ללא מזון ומים, בזמן שערבים בזזו את רכושם ושורפים את בתיהם. גם המלון של קטה היה בסכנה.
קטה נשארה בצפת עוד ארבעה שבועות וסייעה לנפגעים, היא בישלה עבור משפחות הנפגעים. והבינה שלמלון שהקימה לא תוכל לחזור. בלית ברירה עזבה קטה לתל אביב.
על שפת הים, במגרש מוקף חולות קנתה בית בית קטן עם מרפסת גדולה הצופה לים והקימה בו את "פנסיון קטה דן". שלאחר גלגולים הופקע ונהרס, ועל המגרש הוקם בשנת 1964 "מלון דן" שנחשב לאחד מהמלונות המודרניים והמפוארים הראשונים בארץ.
קֶטָה דן שלאחר נישואיה נקראה קטה רוזן, היתה לאחת הנשים פורצות הדרך ויזמית ומראשוני מייסדי בתי המלון המודרני בא"י. ואין ספק שנתנה השראה לבעלי המלונות בצפת שהלכו מהר בעקבותיה.
ביומנה היא כתבה: "כפיצוי על הכיעור שלי, תמיד הפגנתי אנרגיה עצומה להישגים מיוחדים בשטחים שונים ותמיד חלמתי על הישגים יוצאי דופן"
ביומנה היא גם כתבה כי שבע השנים שבהן חיה בצפת היו השנים המעניינות והמאושרות בחייה.
הפוסט מופיע בדף הפייסבוק מורשת צפת - הנגלה והנסתר


https://vimeo.com/136494564 - לצפיה בסרטון על תולדות חייה של קטה דן

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה