יום רביעי, 2 ביוני 2010

המשך ההצגה "הכי טובה" בעיר

אני חייבת להודות שכשראיתי את חברת הכנסת חנין מדברת מעל דוכן הכנסת , נמלא ליבי בגאווה.


חלילה לא בשל אהדתי לגברת השקרנית.


אני מקווה שהשידור הזה ישודר הלוך ושוב בכל רשתות הטלויזיה הערביות, הפלסתיניות, התורכיות פעם אחר פעם. 


לא יעזור, אבל כשהאירנים, שכנינו בעזה, במצרים, בירדן, בערב הסעודית ואפילו ערביי ישראל רואים את השידור, אני מאמינה שמתגנב איזה הרהור בליבם וקצת השתאות וקנאה על חופש הדיבור והדמוקרטיה בישראל.


שלא לדבר על אותם אזרחים במדינות בהם תולים אנשים בכיכר העיר כאשר הם מביעים התנגדות לשלטון.


אז לכל מי שהתחלחל למראות, תירגעו.


למחזה שראיתי בכנסת, היה לדעתי, כוח תודעתי ותעמולתי יותר טוב מכל סרט שצולם ע"י דובר צה"ל.

3 תגובות:

  1. למרות שאת רואה שחורות במשקפיים וורודות, הרי שאת אופטימית ללא תקנה.
    את המטורפת והשקרנית הזו צמא העולם לשמוע.  עוד שמן למדורת השנאה
    חסרת הגבולות. לפעמים גם לדמוקרטיה צריך גבולות.

    עליזה

    השבמחק
  2. עליזה,
    מה שהיא אמרה הם אומרים כל הזמן. אבל מה שהם ראו, למרות כל הבלאגן המביש, זה לדעתי המסר החזק יותר.
    ועם כל התסכול אני רוצה שהמסר הזה יעבור אליהם. ואני מאמינה שזה עובר, ובטווח הארוך זה ימשיך לעבור וגם ישפיע. אם אנחנו נמשיך להיות מדינה דמוקרטית, למרות כל הפגמים.

    השבמחק
  3. אני תוהה איזו מדינה מוסלמית היתה מלמדת ילדים יהודיים ביחד עם התלמידים המוסלמים ומקדמת אותם...
    ברמלה, העיר המעורבת - זו המציאות היומיומית, יכולים להיות בכיתה אחת יהודים, וערבים נוצרים או מוסלמים וזהו מודל - כיצד ניתן לחיות זה בצד זה, רק בדרך של חינוך וסובלנות.
    זה מה שצריך להראות על מנת שהמדינות הערביות יתביישו.

    השבמחק