יום רביעי, 21 באפריל 2010

אפר על עירי, לבה על ארצי

ענני האפר האירופי , נראתה לי השבוע מעין מחווה אירונית לישראל החוגגת סביב המנגל . אבל יותר מכך הר הגעש, שאת שמו מעטים יכולים להגות, הזכיר לאנושות פעם נוספת, כמה אנחנו קטנים וחסרי אונים מול עוצמתו של הטבע.

כאשר מתרחשת רעידת אדמה קשה, העולם השבע נאנח בעצב, מדבר על כוחות הטבע, שולח עזרה הומניטרית, ועובר לנהל את עסקיו כרגיל. אבל ענן האפר הזה פגע בלב הציויליזיה האנושית, הוא לא גבה הרוגים אבל שיבש תוכניות לאנשים שחשבו שהעולם בכף ידם, שהתעופפו בקלות מממקום למקום, ופתאום, טרח! העסקים לא כרגיל. התרשמתי שלחלק מהם זה נראה הרבה יותר טרגי מהרעידה באהיטי.

המאמצים של חברות התעופה להחזיר את המטוסים למסלולם הרגיל נראו הרבה יותר קדחתנים מעזרה לחילוץ ההרוגים ברעידה שהתרחשה השבוע בסין.

בארץ, שלחה חברת אלעל מטוסי חילוץ, והתייחסה להטסת הישראלים  כמו למבצע חילוץ לאומי, מהראיונות שנתנו בכירי החברה, התרשמתי, שלפני עומדים בכירי מפקדי הצבא, חיל האויר וסיירת מטכ"ל המדברים על מבצע צבאי לחילוץ בני ערובה. בעצם מה הפלא, הרי ממילא רובם הם אלופים לשעבר שקפצו על ההזדמנות לחזור לימי הזוהר המבצעיים שלהם.

עלינו מאיים אפר הרבה יותר רציני, שנפלט מתוך הר הגעש המסריח שפרץ ב"הולילנד" ושולח את שלוחותיו מתחת לאושיות חיינו.

למה יש לי הרגשה ההולכת ומתחזקת כי ישנם במדינה אנשי מפתח, אנשי עסקים בכירים ופוליטיקאים, שיודעים משהו שאנחנו לא יודעים. שהכל פה זמני, ועל כך יש לחטוף ולנצל כמה שאפשר. כל פעם שנחשפת פרשיית שחיתות אני מתבוננת באנשים המעורבים ושואלת את עצמי,  למה לכל אחד מהם יש "סניפים" מבוססים בחו"ל, ילדים, בתים עסקים ואזרחות במדינה ארופאית זו או אחרת?. משום מה ההרגשה שלי שהם רואים בישראל איזה מיזם כלכלי שניתן לנצל, לסחוט ובבבוא יום שהכל יקרוס הם ישבו להם לבטח במעוזם שהכינו לעצמם בחו"ל. הם בוודאי לא תלויים כמונו, בקרנות הפנסייה שהם מנהלים לנו, ואת חייהם לעת זיקנה יוכלו לבלות מוקפים במטפלים בכל מקום שתחפוץ נפשם.

נמאס לי לשמוע את כל אותם חסידים של "הכלכלה החופשית" שמסבירים לנו באותות ובמופתים כי עושרם של טייקונים מספק לנו מקומות עבודה ומניע את גלגלי המשק, שמצדיקים משכורות של 3000 ש"ח, ועוד מבקשים שיודו להם בזמן שהם משתכרים מליונים וקונים את כל המדינה. יש לי הרגשה שחבורה של שודדים בחליפות עסקים אנשי הון ושלטון עושים במדינה כבתוך האחוזה הפרטית שלהם, לטובתם הפרטית בלבד. אני אישית מעדיפה לחיות ברמת חיים הרבה יותר נמוכה אבל בתוך חברה יותר סולידרית ויותר צודקת.  

רדיפת הבצע הגיעה למימדים מפלצתיים והיא מאיימת על כולנו. הרבה יותר מהפצצה האירנית. ובטח יותר מהאפר ששיבש את הטיסות.

שתי קריקטורות של יונתן - אומרות הכל ללא מילים


  http://www.calcalist.co.il/home/0,7340,L-3837,00.html

4 תגובות:

  1. כ"כ נכון שבא לבכות

    השבמחק
  2. עצמונה יקירתי,
    הקריקטורות של יונתן נפלאות והמאמר שלך כמו תמיד - ישר ולעניין.

    השבמחק
  3. עצמונה
    כל מילה בסלע
    אני שואלת את עצמי לא פעם מאיין הכסף הרב של כל אלה שקונים
    דירות יוקרה בעשרות מיליוני שקלים.  משום מה יש לי הרגשה שגם
    לשחיתות יש חלק בעניין.  אומנם איני רוצה להטיל דופי בציבור שאולי
    לא חטא אבל מה לעשות יש ריח לא טוב באוויר.

    עצוב!!!!!!!!

    עליזה

    השבמחק
  4. גיסתנ- אהבתי מאוד א הקרקטוורות -גדול.

    השבמחק