יום חמישי, 26 בנובמבר 2009

מילון מושגים מהעולם האינטרנטי

אף פעם לא הייתי טכנופובית, וגם לא חששתי שאם אלחץ על איזה כפתור לא נכון, הטלוויזיה תישרף. למחשב התחברתי די בקלות, אם כי השימושים שעשיתי הצטמצמו למה מה שמלמדים בחוג מחשבים במתנ"ס. כשהחלטתי לפתוח בלוג, הוצפתי במונחים חדשים שלרגע בלבלו אותי. לא אני שאבהל. אז התחלתי ללמוד אותם אחד אחד (ברשת יש הסבר לכל דבר.)
אני מניחה שלחלקכם לא יזיק להיעזר במילון המונחים האינטרנטי שכתבתי. (ההגדרות לא נלקחו מהויקיפדיה, והן על אחריותי בלבד.)
רשת – אותם חוטים בלתי נראים, שמחברים את כל המחשבים בעולם. גם את אלוהים אי אפשר לראות.
ככה גם הרשת.
עולם וירטואלי – נוצר במיוחד עבורי ועבור כמוני, שיש להם פחד טיסה וגועל מרכבות של עולם שלישי. במקום לטוס באמת, הם נכנסים google earth ומגיעים לכל העולם. למשל, נוחתים על מגדל אייפל ואפילו יכולים לשוטט ב"לובר" בלי לקנות כרטיס. והכי חשוב, בלי להוציא גרוש
בלוג – יומן אישי שכל מצורע וזב חוטם יכול לכתוב ולהעלות אותו לרשת. יש מיליוני בלוגים שמתרוצצים בעולם הוירטואלי ואת רובם כמובן אף אחד לא קורא.
פוסט – זו אותה יצירת מופת שהכותב מעלה בבלוג שלו, ככל שהיא קצרה יותר - טוב יותר.
פורום – מוסד וירטואלי ברשת שמאפשר לך להביע את דעתך ולשאול שאלות. היום כבר לא צריך ללכת לרופאים, אם יש איזה מחוש לא מוגדר, אפשר להיכנס לפורם בריאות, מחלות, וכד' לקבל הסבר מהמומחה שיושב בקצה הרשת. אפשר לשאול אותם גם באמצע הלילה בלי להיחשב לחצופים.
טוקבק - אלה אותן תגובות שנכתבות מתחת לכל כתבה. המצאה של יהודים. מתוך הצורך הקיומי להגיב על כל דבר. לחלק מהאנשים זו סובלימציה להוצאת האגרסיות שלהם. לרוב הטוקבקיטים יש שגיאות כתיב, כאילו לא בקרו מעולם בבית הספר.
עובדיהיי טק  – ידוע שעובדי הי טק עובדים כמעט סביב לשעון. אל תאמינו, רובם עסוקים בלשוטט באינטרנוט, קוראים וכותבים בלוגים ומטיילים עם "גוגל" בעולם. הם פשוט לא רוצים לחזור הביתה.
רמאים ברשת – קניתם פעם משהו במחיר "דמי משלוח בלבד" מהחוברות שמחלקים עם העיתון?. אני פעם קניתי מיקסר יד במבצע כזה, שהסתבר שהוא עובד רק על בטריות, שהן יותר יקרות מחמישה מיקסרים רגילים. ראו הוזהרתם!!
סייבר ספייס – זה המקום שבו אני נמצאת לאחרונה רוב הזמן . מסתפקת בטרנינג ונעלי בית אבל נמצאת בכל העולם ומקיימת חיי תרבות וחברה עשירים. אני בכלל מתפלאת שעוד רואים אנשים מסתובבים ברחובות

יום רביעי, 25 בנובמבר 2009

פספורט ספרדי

לפני ימים אחדים קבלתי טלפון. מהצד השני של הקו היתה בתה של בת הדודה של דודתה של אימי. וכמו שסבתא נצחיה הייתה אומרת על קרבה כזו: "חל דמיחל פריינטה" , כלומר קרובת משפחה רחוקה כמו מרחק האוזן מהקרסול. הפעם האחרונה שפגשתי בה היתה לפני ארבע שנים ב"שבעה" של בת דודה אחרת.
לאותה בת דודה הגיעה השמועה שאני חוקרת את שורשיה של משפחתי העתיקה' משפחה של ס"ט , ספרדים טהורי גזע וייחוס, שאבותיה גורשו מספרד/פורטוגל לפני 500 שנה. היא שאלה אותי איפה היא יכולה לראות את כל השושלת ואני הפניתי אותה לאתר המשפחתי. למרות שהגברת עוסקת במקצוע מתקדם ומכובד ונשואה לאחד מבכירי המשטרה הבנתי שאין לה מושג רב במחשבים.
"תגידי יש לך מסמכים המעידים על היותנו ממשפחת מגורשי ספרד" שאלה,
"מסמכים"? שאלתי, "למה את בדיוק מתכוונת ?"
"תעודות רשמיות שאכן אנחנו מצאצאי יהודי ספרד" אמרה.
"תראי", אמרתי לה "ממי בדיוק יהיו מסמכים כאלה? מפרדיננד ואיזבלה? זה קרה לפני 500 שנה!, הידיעות שלנו הם מסורת משפחתית שעוברת מדור לדור, ובמשך הזמן המשפחה כבר התערבבה עם עדות שונות, אפילו גם עם אשכנזים, לא עלינו, את ואני הן דוגמאות חיות."
חשבתי שהמחקר שלי התחיל סוף סוף לסחוף בני משפחה נוספים, וניסיתי לעניין אותה ולשכנע אותה שתצטרף לפרוייקט, אבל הרגשתי איזו אכזבה בקולה.
"בשביל מה את מחפשת מסמכים כאלה"? שאלתי
מסתבר, שבתה ממש מאוהבת בתרבות הספרדית, היא דוברת ספרדית שוטפת, עוד מילדותה, מתוך צפייה בסדרות טלנובלה ספרדיות ואפילו למדה ספרדית בשנה בהם היו בשליחות בארה"ב. היא כל כל מחוברת לתרבות הספרדית ומעוניינת לנסוע לשם.
" יפה" אמרתי, וחשבתי לעצמי מעניין, איך אחרי כל כך הרבה דורות הצאצאים מתחברים למקורות אבותיהם, אני למשל בגלל נישואיה של אימי לאשכנזי לא זכיתי לשמוע את צלילי הלדינו וליהנות מניחוחות הבוסתן הספרדי, אי שם הרחק מירושלים. אפילו עבר בי רגש קל של קנאה על החיבור שנוצר בינה ובין תרבותה העתיקה.
ואז יצא המרצע מהשק.
"תיראי" היא אמרה לי, "היא רוצה לנסוע לספרד ובשביל שיהיה יותר קל היא רוצה להוציא פספורט ספרדי".
"זה נשמע לי הזוי", אמרתי, "עברו 500 שנה".
"תראי", היא אמרה, "בשביל פספורט ספרדי כדאי להתאמץ, אנחנו עובדים עכשיו על "זכות השיבה" אפילו שמענו שהפרלמנט הספרדי עומד להכיר בזכותם של הצאצאים לחזור לספרד."
"אבל אני חושבת שהמשפחה שלנו בכלל הגיעה מפורטוגל", אמרתי לה, "גם הפרלמנט הפורטוגזי עומד להכיר בזכותנו לחזור לארץ שמשם גורשנו לפני 500 שנה.? "
נראה שקצת קלקלתי לה,
על זה נאמר – התקנאו הספרדים בפולנים.

יום שלישי, 24 בנובמבר 2009

גינה אורגנית + מתכון למרק חמצצי בר

הקבלן שלנו פשט את הרגל, והחלום לגור ב"סוהו" של ירושלים בבית תקופתי עם עציצים בחלונות, התחלף בחיים חקלאיים בלב העיר.
אורח החיים החדש חייב אותי להפשיל שרוולים ולהתחיל לנכש את העשבים שבחצר.
שמחתי שהגורל זימן לי הזדמנות לגדל קצת ירקות אורגניים ולהפסיק להכניס לגוף את כל הריסוסים הרעים.
בדמיוני כבר בניתי לי דוכן אורגני בשוק האיכרים במושבה הגרמנית, דוכן עמוס חסות רעננות, פטרוזיליה מסולסלת ושפע עגבניות...
לאחר חודשים של צצו להם שלשה שתילי חסה מתוך 30 זרעים. לקח עוד כחודש עד שהחסות הואילו בטובן להצמיח כמה עלים שנפלו קורבן לתאבונם הרב של החלזונות, על שיחי העגבניות צצו שש עגבניות שרי נחמדות שהיו אמורות לספק לנו את התצרוכת לכל הקיץ. הרוח ייבשה את הפטרוזיליה, ובפורומים הציעו לי להגביר את ההשקיה. חשבונות המים שלנו הלכו ותפחו.
כשסוף סוף הברוקלי הגיע לגובה של חצי מטר ופרחים ירוקים הופיעו בתפרחת, נגדע הגבעול ע"י כדור הרגל של ילדי השכנים.
אלה היו אלה הירקות היקרים ביותר שאכלנו מאז שלשת העגבניות שקנינו ב"גלרי לה פאייט" בטיול לפאריס.
הבצורת שנפלה עלינו הצילה אותי מהמחויבות לספק ירקות למשפחה המורחבת.
אחרי הגשם הראשון צצו להם החמציצים וכיסו את כל השטח. מאז הם מככבים בכל תפריט .
המתכון הזה תמיד מנחם אותי שאם ייפול עלינו רעב או מחסור, נוכל להסתדר.
למתכון:

מרק חמציצי בר:


חומרים:
1.בצל קצוץ
8 שיני שום פרוסות
1 תפוח אדמה מגורד בפומפייה גסה (אני מתה על הצרוף "פומפייה גסה" )
2 גבעולי סלרי פרוס עם העלים
צרור גדול של עלי חמציצים (צרי לקצוץ אבל לא דק)
צרור פטרוזיליה
כמה עלי תימין +עלה של מרווה. (חשבתי שכותבים טימין, אבל המתקן האוטומטי תיקן לי)
כף קמח מעורב בחצי כוס מים קרים


הכנה
מטגנים קלות עם מעט שמן את הבצל , במהלך הטיגון מוסיפים קצת מים שלא יישרף
מוסיפים את פרוסות השום , לא שרוף ! שום שרוף טעמו מר!
מוסיפים את תפוח האדמה המגורד
מוספים את הקמח עם המים ומערבבים היטב (זה קצת מסמיך את המרק – לא יותר מידי)
מוסיפים את כל הירוקים הקצוצים
מוסיפים מים בערך 1.5 ליטר
ממליחים ומפלפלים


אם יש בבית שורשים שונים אפשר לחתוך לקוביות ולהוסיף ניתן להוסיף גם קצת קוביות גזר.

אחוזון

היום נכדי ביקר בטיפת חלב לבדיקה תקופתית וחיסון, כמובן שהדבר הצדיק יום חופש מעבודתם של האם והאב ואני נכנסתי לכוננות חרדה.
לאחר שעתיים של מתח הם הגיעו עם הנסיך הרעב והמתוק שחייך מפה לאוזן ואני התנפלתי לשמוע את תוצאות המבדקים של הפרופיל והדפ"ר.
"באחוזון של המשקל הוא ירד , באחוזון של הגובה עלה, באופן כללי הוא באחוזון הנמוך" אמרו לי .
רק המילה נמוך הכניסה אותי לחרדה, על מה הם מדברים, הרי הוא הנכד ה100 אחוז שלי, נצר לבעל שם טוב מצד הסבתא ונצר לרש"י מצד הסב עם חיזוקים גנטיים משובחים מצד אימו!
ובכלל מה זה אחוזון?, אחוזים תמיד הפחידו אותי מאז שהתחלנו ללמוד "אחוזים" בכתה ו'.
היום הכל מודדים באחוזים: רווחים בבורסה, (יותר נכון הפסדים), אחוזי השומן באוכל, אחוזי שומן בדם, אחוזי הצלחה בבגרות, מה זה קשור לתינוק? האם מקומו באחוזון של טיפת חלב מנבא לו את מקומו ב"אחוזון" בחברה הישראלית בשנת 2030?
מזל שלא היה "אחוזון" כשבני נולדו , וכי אייך אפשר למדוד אחוזון של חוש הומור ויצירתיות? לפחות אז ישנתי בשקט, (עד לדיון המלומד האם בני מתאים ל"אחוזון" שהולך לכיתה א' או נשאר בגן").
אז נכד שלי, אהוב ליבי מחמל נפשי, העיקר שתהיה בריא ושיהיה לך מזל בחיים .
ובנוסף לזה אני מצפה’ שתביא את הנובל, לא חשוב במה , או לפחות תהיה רופא, גם שיניים זה בסדר, כי אין לנו אחד כזה במשפחה….

קונספירציית החיסונים

תראו, אני לוקחת ברצינות את כל האזהרות בקשר לשפעת החזירים. בתור דאגנית מנוסה כבר חודשים אני חורשת את כל האתרים המספרים על השפעת והאמת ,אני לא צריכה להתאמץ יותר מדי, מדי יום מגיע לי מייל אזהרה, האחד מפני המגפה והאחר מפני החיסון.
כבר מזמן אני לא מאמינה לרופאים ולתרופות, וכל שמועה על קונספירציה משכנעת אותי בקלות, אבל מייל הקונספירציה האחרון ממש הדיר שינה מעיני. מילא מגפות מידי שמים, אבל השמועה האחרונה שעוברת ששפעת החזירים, או החיסון נגדה הוא קונספירציה של מנהיגי העולם על מנת לדלל את האוכלוסייה? זה כבר נשמע ממש רציני. מצד אחד זה נראה די הגיוני, העולם באמת מתחיל להתפוצץ מרוב אנשים, ובמיוחד אירופה שמתפוצצת מרוב מוסלמים (על הבעיה הזו בפעם אחרת) . ובכלל מי צריך כל כך הרבה מובטלים ועניים וחולים וזקנים?, אבל מצד שני, אם המנהיגים רוצים להפיץ מגפות באופן מכוון על מנת לדלל את האוכלוסייה אז איפה הם מחביאים את עצמם ובני משפחתם? דווקא רואים את אובמה מסתובב חופשי בעולם לוחץ יד עםכל זב חוטם , את סרקוזי מתנשק עם כל פרגית מהעולם השלישי וברלסקוני הרבה יותר יסודי .
אז יכול להיות שזו מזימה של כל מיני אגודות סתרים שרוצות להפטר גם ממנהיגי העולם ? שמם של "הבונים החופשיים" תמיד עולה בכל מיני קונספירציות מסתוריות. אבל כל מי שאני מכירה ששייך למיסדר הוא זקן במצב סיעודי.
כבר מאוגוסט אני מסרבת להתנשק חוץ מאשר עם נכדי החדש, זוכרים את המנהג העתיק של ההתנשקויות בכל פגישה חברתית ובאירועים? עכשיו אני אומרת שלום, ללא לחיצת יד ולוחשת, שאני קצת מצוננת ולא מתנשקת. וראה פלא , כולם תופסים מרחק. בדיוק מה שרציתי.
מספטמבר אני מסתובבת עם מסכה בתיק, לכל צרה שלא תבוא, ובקבוק ג'ל אלכוהול אותו אני מורחת על ידי אחרי כל מישוש של בגד בחנות או פרי בשוק.
מאוקטובר אני כבר מצוידת בכל החיסונים ההומופטיים, החיסון של קופ"ח הוא כאמור קונספירציה של חברות התרופות.
מנובמבר הוספתי לאמצעי ההגנה גם מי חמצן אותן אני מורחת בוקר וערב, בנחיריים ובאוזניים. וכן מגרגרת מי מלח לאחר כל שיחת טלפון. הכל לפי ההנחיות של הרופא המומחה הטבעוני שהזהיר מפני החיסון.
לא שוכחת את התה עם הג'ינג'ר והקינמון לשמור על חום הגוף, כי למדתי שהנגיפים אוהבים קור.
בכלל נדמה לי שיצאתי לפנסיה מוקדמת רק בכדי לא לנשום את האוויר הממוחזר במשרד.
אני מגששת בעדינות עם בעלי, שיחייה, הפרדת מיטות , וגם העובדה שיש לנו שירותים כפולים בבית התבררה כיעלה בימים אלה
הודות לרשתות החברתיות אני מנהלת דרכן את כל הקשרים החברתיים שלי, נשיקות וחיבוקים וירטואלים לא מעבירים חיידקים.
בשבוע שעבר קרעתי גיד בשיעור "התעמלות בריאותית" . הרופאה פקדה עלי מנוחה. עכשיו יש לי צידוק אמיתי לא לצאת מהבית, אני חושבת שהקרע לא יתאחה עד סוף החורף.


 מצרפת שיר של סנדרסון
(תודה לגוצי ששלחה)
תה עושה סחרחורת
ולבן עושה לי רע
ורגל תרנגולת מעוררת בי בחילה
אני נמנע מלאכול דברים שיש בהם מן הנזק
וזה כולל עוגות תמרים ביצים זיתים ושסק
לא נוגע בכוסות שלא רחצו אותן
וצלחות דביקות שלא ניגבו אותן
נזהר מאוד וישנה סיבה לי
בכל מקום בלי ניקיון יש חיידק פונטציאלי


גלידה מצננת
ושולנט עושה ורידים
הבטן מתנוונת כשסנדוויץ לועסים
חיידקים נמצאים על העצים ובשמיים
אני כמעט ולא נושם ולא נכנס למים.
לעולם לא מפהק בפה פתוח עד שלא בודק את כיוון הרוח
נזהר מאופן מדיקלי לחיות עד מאה ושלושים
פחות מי זה לא בא לי..


מי שם מתקרב לו נראה לי קצת חשוד
והופ הוא מתעטש לו אני עכשיו אבוד
לא תהיה ברירה אני אסגור ת'צמי בחדר
לא אצא שניה אחת גם לא בליל הסדר..
אשטוף את הסבון לפני מקלחת
ארים הטלפון רק עם מטפחת
יום יום אבדוק את חום המצח
ואם הכל ילך יפה פשוט אחיה לנצח..

למה פתחתי בלוג?

בזמן האחרון הילדים שלי התחילו לנקוט בגישה חדשה על מנת להוריד אותי מהגב שלהם.
הם לא מפסיקים לשכנע אותי לכתוב בלוג ולהכניס בו את כל העצות והטיפים והסיפורים שאני טוחנת להם. הם הבטיחו שלי שאם אכתוב בלוג הם יקראו אותו ייקחו ברצינות את עצותיי.
אז כמו אמא פולניה אני עושה הכל בשבילם.
אני האדם הכי דאגן בעולם, מומחית לראות שחורות וגם מנסה להסוות את התכונה הזו, לא תמיד בהצלחה.
אנשים שאוהבים אותי כבר רמזו לי שאיזו סדנא לחשיבה חיובית לא תזיק, על המדף יש לי ערמת ספרים כמו "לאהוב את מה שיש" הסוד" ועוד ערמת חוברות של רבנים וקדושים וסתם כל מיני מתקשרים שכולם בטוחים שהמחשבות הן שמייצרות את המציאות.
היות וכלום לא עוזר , אני מקווה שהבלוג הזה יהיה משהו כמו תרפיה מתקנת.
יש לי נכד ביולוגי אחד (בינתיים), ועוד שלשה כל הרביעייה הזו קובעת לנו כמעט את כל סדר היום השבועי , אבל אני מתה על זה!
וחוץ מזה אני מתה על המחשב והאינטרנט, קניתי לי לפטופ, שהתברר בדיעבד שהוא קצת כבד ולא עוזבת את הבית בלעדיו. כשיש תקלה, התמיכה של בזק בטוחה שאני מנהלת מהבית לפחות את מרכז הבורסה הארצית בגלל ההיסטריה שאני מקימה שם. ולרוב זה עוזר. רובם כבר מכירים אותי כמעט אישית.
אז מה יהיה בבלוג?.
על דאגות כמובן, על דברים קטנים וגדולים של יום יום, האמת, אני לא עדיין לא יודעת בדיוק, אז תהיינה הפתעות לי ולכם.