יום רביעי, 25 בנובמבר 2009

פספורט ספרדי

לפני ימים אחדים קבלתי טלפון. מהצד השני של הקו היתה בתה של בת הדודה של דודתה של אימי. וכמו שסבתא נצחיה הייתה אומרת על קרבה כזו: "חל דמיחל פריינטה" , כלומר קרובת משפחה רחוקה כמו מרחק האוזן מהקרסול. הפעם האחרונה שפגשתי בה היתה לפני ארבע שנים ב"שבעה" של בת דודה אחרת.
לאותה בת דודה הגיעה השמועה שאני חוקרת את שורשיה של משפחתי העתיקה' משפחה של ס"ט , ספרדים טהורי גזע וייחוס, שאבותיה גורשו מספרד/פורטוגל לפני 500 שנה. היא שאלה אותי איפה היא יכולה לראות את כל השושלת ואני הפניתי אותה לאתר המשפחתי. למרות שהגברת עוסקת במקצוע מתקדם ומכובד ונשואה לאחד מבכירי המשטרה הבנתי שאין לה מושג רב במחשבים.
"תגידי יש לך מסמכים המעידים על היותנו ממשפחת מגורשי ספרד" שאלה,
"מסמכים"? שאלתי, "למה את בדיוק מתכוונת ?"
"תעודות רשמיות שאכן אנחנו מצאצאי יהודי ספרד" אמרה.
"תראי", אמרתי לה "ממי בדיוק יהיו מסמכים כאלה? מפרדיננד ואיזבלה? זה קרה לפני 500 שנה!, הידיעות שלנו הם מסורת משפחתית שעוברת מדור לדור, ובמשך הזמן המשפחה כבר התערבבה עם עדות שונות, אפילו גם עם אשכנזים, לא עלינו, את ואני הן דוגמאות חיות."
חשבתי שהמחקר שלי התחיל סוף סוף לסחוף בני משפחה נוספים, וניסיתי לעניין אותה ולשכנע אותה שתצטרף לפרוייקט, אבל הרגשתי איזו אכזבה בקולה.
"בשביל מה את מחפשת מסמכים כאלה"? שאלתי
מסתבר, שבתה ממש מאוהבת בתרבות הספרדית, היא דוברת ספרדית שוטפת, עוד מילדותה, מתוך צפייה בסדרות טלנובלה ספרדיות ואפילו למדה ספרדית בשנה בהם היו בשליחות בארה"ב. היא כל כל מחוברת לתרבות הספרדית ומעוניינת לנסוע לשם.
" יפה" אמרתי, וחשבתי לעצמי מעניין, איך אחרי כל כך הרבה דורות הצאצאים מתחברים למקורות אבותיהם, אני למשל בגלל נישואיה של אימי לאשכנזי לא זכיתי לשמוע את צלילי הלדינו וליהנות מניחוחות הבוסתן הספרדי, אי שם הרחק מירושלים. אפילו עבר בי רגש קל של קנאה על החיבור שנוצר בינה ובין תרבותה העתיקה.
ואז יצא המרצע מהשק.
"תיראי" היא אמרה לי, "היא רוצה לנסוע לספרד ובשביל שיהיה יותר קל היא רוצה להוציא פספורט ספרדי".
"זה נשמע לי הזוי", אמרתי, "עברו 500 שנה".
"תראי", היא אמרה, "בשביל פספורט ספרדי כדאי להתאמץ, אנחנו עובדים עכשיו על "זכות השיבה" אפילו שמענו שהפרלמנט הספרדי עומד להכיר בזכותם של הצאצאים לחזור לספרד."
"אבל אני חושבת שהמשפחה שלנו בכלל הגיעה מפורטוגל", אמרתי לה, "גם הפרלמנט הפורטוגזי עומד להכיר בזכותנו לחזור לארץ שמשם גורשנו לפני 500 שנה.? "
נראה שקצת קלקלתי לה,
על זה נאמר – התקנאו הספרדים בפולנים.

2 תגובות:

  1. כבת תערובת לאבא ממוצא ספרדי ודובר לדינו ואם פולנייה (שמוצא משפחתה אף הוא מספרד) לא אהבתי את השימוש במושג ס"ט.האם אנחנו עוסקים בטוהר הגזע? מאיפה זה בא לנו?יש לזה צליל לא נעים. ואם כבר מדברים על מקורותינו, למה שלא נלך רחוק יותר ונברר את מוצאנו השבטי מהתקופה שקדמה לחורבן בית שני? סתם חומר למחשבה.

    השבמחק
  2. חמודה, תרגעי, המשמעות של ס״ט היא סימן טוב. ורחוקה היתה כוונתם מגזענות, תראי את זה כמו תוספת של התואר ניצול שואה...

    השבמחק