רואה שחורות במשקפיים ורודים: נמרים בוָאדִי עמוד

לְמָגֵן נֶכְדִּי הָאָהוּב, לִכְבוֹד יוֹם הֻלַּדְתְּךָ הַשְּׁמִינִי קָבַל סִפּוּר בְּמַתָּנָה מִסָּבְתָא עַצְמוֹנָה

מִגַּנֵּי, אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁאַתָּה אוֹהֵב סִפּוּרִים עַל גִּבּוֹרִים אַמִּיצִים. בְּסִפּוּר הַזֶּה יֵשׁ גִּבּוֹרִים שֶׁלֹּא מִשְׁתַּמְּשִׁים בְּכֹחַ כְּלֵי נֶשֶׁק אֶלָּא מִשְׁתַּמְּשִׁים בְּכֹחַ שֶׁל הַלֵּב.

הַאִם אַתָּה יָכוֹל לְהַאֲמִין שֶׁפַּעַם, לִפְנֵי הַרְבֵּה שָׁנִים, אֲפִלּוּ לִפְנֵי שֶׁנּוֹלַדְתִּי הִסְתּוֹבְבוּ נְמֵרִים בְּוָאדִי עַמּוּד שֶׁהָיָה קָרוֹב לְבֵיתֵנוּ? מֵאָז עָבְרוּ כְּבָר הַרְבֵּה שָׁנִים וְהַנְּמֵרִים נֶעֶלְמוּ.

מָגֵן, אַתָּה יוֹדֵעַ לָמָּה הַנְּמֵרִים נֶעֶלְמוּ? הֵם נֶעֶלְמוּ כִּי אֲנָשִׁים פָּחֲדוּ מֵהֶם וְלָכֵן הֵם צִדּוֹ אוֹתָם, לִפְעָמִים הֵבִיאוּ אֶת הַנָּמֵר שֶׁצִּדּוֹ לְגַן הַחַיּוֹת שָׁם שָׂמוּ אוֹתוֹ בַּכְּלוּב וְהַמְּבַקְּרִים, גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים בָּאוּ לִרְאוֹת אֶת הַנָּמֵר. אֲבָל בַּכְּלוּבִים הַנְּמֵרִים הָיוּ מְאֹד עֲצוּבִים, וְנִרְאוּ יוֹתֵר כְּמוֹ חֲתוּלִים גְּדוֹלִים וְיַשְׁנוּנִיִּים.

וְיֵשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁכָּל כָּךְ פָּחֲדוּ מֵהֶם וְיָרוּ עֲלֵיהֶם וְאֶת הַפַּרְוָה שֶׁל הַנְּמֵרִים הִנִּיחוּ כְּמוֹ שָׁטִיחַ עַל הָרִצְפָּה שֶׁל הַסָּלוֹן שֶׁלָּהֶם. עִם הַשָּׁנִים נֶעֶלְמוּ הַנְּמֵרִים מֵהַוָּאדִי, הֵם חִפְּשׂוּ מְקוֹמוֹת אֲחֵרִים יוֹתֵר מוּגַנִּים וְיוֹתֵר פִּרְאִיִּים. הֵם לֹא רָצוּ לִפְגֹּשׁ בְּנֵי אָדָם, הִתְרַחֲקוּ מֵהֶם. וְנִשְׁאֲרוּ רַק הַסִּפּוּרִים.

אַבָּא שֶׁלִּי, דונִי, וְאִמָּא שֶׁלִּי, נצחיה, אָהֲבוּ לְטַיֵּל בַּוָאדִי עִם הַחֲבֵרִים שֶׁלָּהֶם וְהַיְּלָדִים. יוֹם אֶחָד כְּשֶׁהָיִיתִי בַּת שָׁלֹשׁ יָצְאָה כָּל הַחֲבוּרָה לְטַיֵּל בוָאדִי, הָיָה זֶה יוֹם אָבִיב נָעִים, הַשָּׁמַיִם הָיוּ כְּחֻלִּים הַפְּרָחִים לִבְלְבוּ וְהַקּוֹלוֹת שֶׁנִּשְׁמְעוּ הָיוּ רִשְׁרוּשׁ הֶעָלִים וְצִיּוּץ הַצִּפּוֹרִים.

לְפֶתַע נִשְׁמְעָה יְבָבָה וְעוֹד יְבָבָה, שֶׁל חַיָּה צְעִירָה. אֵלִי וְדוּנִי לָחֲשׁוּ בְּשֶׁקֶט שֶׁזֶּה נִשְׁמַע כְּמוֹ יְבָבָה שֶׁל גּוּר נְמֵרִים, הֵם זִכְרוּ אֶת הַקּוֹלוֹת הָאֵלֶּה שֶׁעָלוּ מהוָאדִי בִּימֵי יַלְדוּתָם. הַמְּבֻגָּרִים נִדְרְכוּ וְאָסְפוּ אֶת הַיְּלָדִים וְהָאִמָּהוֹת לִמְעָרָה קְטַנָּה שָׁהִיתָ לְצַד הַשְּׁבִיל. וְיוֹסְקָ'הּ, הָאַבָּא שֶׁל נִיצָה שֶׁנִּשְׁאַר לִשְׁמֹר עָלֵינוּ בַּמְּעָרָה אָמַר לָנוּ לִהְיוֹת בְּשֶׁקֶט. סָבָא דוני, אֵלִי וּשְׁלֹמֹה פָּסְעוּ בְּשֶׁקֶט לְבָרֵר מֵאֵיפֹה הַיְּבָבָה מַגִּיעָה. אִמָּא שֶׁלִּי חָבְקָה אוֹתִי חָזָק חָזָק עַד שֶׁשָּׁמַעְתִּי אֶת פְּעִימוֹת הַלֵּב שֶׁלָּהּ וְכָךְ עָשׂוּ שְׁאַר הָאִמָּהוֹת . יוֹסְקֶ'ה אָסָף עֲנָפִים קְטַנִּים וְהִדְלִיק מְדוּרָה קְטַנָּה עָלֶיהָ הִרְתִּיחַ מַיִם וְעָלִים רֵיחָנִיִּים בְּפִינְגָ'ן וְהוֹצִיא מִכִּיסוֹ סֻכָּרִיּוֹת וְחִלֵּק לְכֻלָּנוּ.

כַּעֲבֹר זמן קצר הִגִּיעוּ שְׁאָר הָאָבוֹת וְזֶה הַסִּפּוּר שֶׁסִּפְּרוּ לָנוּ.

הֵם הֶחֱלִיטוּ לַעֲלוֹת לְמָקוֹם גָּבוֹהַּ וּלְהַשְׁקִיף עַל הַסְּבִיבָה. מֵהַמָּקוֹם בּוֹ עָמְדוּ רָאוּ לְמַטָּה בִּסְבַךְ שְׁנֵי גּוּרִים שֶׁל נְמֵרִים וּלְיָדָם עוֹמֶדֶת הָאִמָּא הַנְּמֵרָה דְּרוּכָה מַבִּיטָה סְבִיבָה לִשְׁמֹר עַל הַגּוּרִים שֶׁלָּהּ. הַנְּמֵרָה שָׁמְעָה מֵהַמְּאוּרָה שֶׁלָּהּ אֶת קוֹלוֹת הַמְּטַיְּלִים וְחָשְׁשָׁה מְאֹד, כַּנִּרְאֶה חָשְׁשָׁה שֶׁאוּלַי אֵלֶּה צַיָּדִים שֶׁעֲלוּלִים לָקַחַת אֶת הַגּוּרִים לְגַן הַחַיּוֹת כְּפִי שֶׁעָשׂוּ הַצַּיָּדִים לְאַחֶיהָ הַנָּמֵר הַקָּטָן לְפִי הַרְבֵּה שָׁנִים. הַפַּעַם הִיא הֶחֱלִיטָה שֶׁתִּתְקֹף וְלֹא תִּתֵּן לָאִישׁ לְהִתְקָרֵב לְגוּרֶיהָ. סָבָא דונִי וַחֲבֵרָיו הֶחֱלִיטוּ לֹא לָגַעַת בִּנְמֵרָהּ וּבְגוּרִים וּלְהַנִּיחַ לָהֶם לְנַפְשָׁם, גּוּרִים צְרִיכִים לְהִישָּׁאֵר עִם הָאִמָּהוֹת שֶׁלָּהֶם, הַנְּמֵרִים פּוֹחֲדִים מִבְּנֵי הָאָדָם יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בְּנֵי אָדָם פּוֹחֲדִים מֵהַנְּמֵרִים. לְעוֹלָם אֵין לְהַפְרִיד אֶת הַנְּמֵרִים מֵהַגּוּרִים שֶׁלָּהֶם בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁאָנוּ לֹא רוֹצִים שֶׁיַּפְרִידוּ מֵאִתָּנוּ אֶת הַיְּלָדִים שֶׁלָּנוּ. הֵם חָזְרוּ בשקט לַמְּעָרָה, חִבְּקוּ אֶת הַיְּלָדִים וְיָצְאוּ מהוואדי שְׂמֵחִים מֵהַטִּיּוּל הַמְּרַתֵּק וּמֵהַיְּדִיעָה שֶׁהַנְּמֵרָה תּוּכַל לְהָנִיק ולגדל אֶת גּוּרֶיהָ בְּשֶׁקֶט לְלֹא הַפְרָעָה.

וּמֶה עָלָה בְּגוֹרַל מִשְׁפַּחַת הַנְּמֵרִים שֶׁאוּלַי הָיְתָה מִשְׁפַּחַת הַנְּמֵרִים הָאַחֲרוֹנָה בוָאדִי עַמּוּד? הֵם יוֹתֵר לֹא נִרְאוּ בוואדי . הֵם כַּנִּרְאֶה הִרְחִיקוּ צָפוֹנָה לְעֵבֶר הָרֵי הַלְּבָנוֹן הַפְּרָאִים שָׁם הִרְגִּישׁוּ בְּטוּחִים יוֹתֵר. וּמי יוֹדֵעַ, אוּלַי שָׁם מִסְתּוֹבְבִים בְּיָמִים אֵלֶּה הַגּוּרִים שֶׁהֵם הַנְּכָדִים וְהַנִּינִים שֶׁל מִשְׁפַּחַת הַנְּמֵרִים מוואדי עַמּוּד.