הסיפור הזה מוקדש לְכָל הַיְּלָדִים והילדות
בַּמִּשְׁפָּחָה שֶׁאוֹהֲבִים לַעֲזֹר לַאֲחֵרִים, שֶׁחוֹלְמִים לִהְיוֹת
רוֹפְאִים אוֹ חוֹקְרִים שֶׁיְּגַלּוּ תְּרוּפוֹת שֶׁיִּמְנְעוּ אֶת הַמַּחֲלוֹת. הַפַּעַם אָבִיא לָכֶם סִפּוּר נוֹסָף עַל הַסָּבְתָא רַבְּתָא שֶׁלָּנוּ, סבתא וָאוָוה
שֶׁהָיוּ לָהּ יְדֵי זָהָב.
כְּשֶׁאֲנִי הִכַּרְתִּי אֶת
הַסָּבְתָא רַבְּתָא וָאוָוה הִיא כְּבָר הָיְתָה קְצָת זְקֵנָה, וְהָיוּ לָהּ ידיים
רָזוֹת וּמְקֻמָּטוֹת אֲבָל כְּשֶׁהַיָּדַיִם שֶׁלָּהּ הָיוּ מְחַבְּקוֹת אוֹתִי
אוֹ מְלַטְּפוֹת אֶת רֹאשִׁי הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁהֵן רַכּוֹת וּמְלֵאוֹת קֶסֶם. יוֹם אֶחָד
כְּשֶׁבִּקָּרְתִּי אֵצֶל סָבְתָא מַזָּל וְסַבָּא נִסִּים בִּירוּשָׁלַיִם,
קַמְתִּי בְּבֹקֶר עִם "צַוואר עָקֹם", הָרֹאשׁ נִתְקַע לוֹ בְּצַד
יָמִין וְאִם רָצִיתִי לראות מָה קוֹרֶה בְּצַד שְׂמֹאל זֶה מַמָּשׁ כָּאַב. אֲנִי
מַנִּיחָה שֶׁגַּם לחֵלֶק מִכֶּם פִּתְאוֹם נִתְפַּס לוֹ הַצַּוואר עִנְיָן לֹא
נָעִים בְּהֶחְלֵט.
סָבְתָא מַזָּל, שֶׁהִיא הַסָּבְתָא שֶׁלִּי, אָמְרָה שֶׁצָּרִיךְ לְהָבִיא אֶת סַבְתָּא וָאוָוה, הָאִמָּא שֶׁלָּהּ. טֵלֵפוֹנִים עוֹד לֹא הָיוּ בְּבָתִּים פְּרָטִיִּים, אָז הִיא פָּקְדָה עַל סָבָא נִסִּים לָרוּץ וְלִקְרֹא לוָאוָוה שגרה לא רחוק. במקרים כָּאֵלֶּה סָבָא נִסִּים עָשָׂה מָה שֶׁסָּבְתָא מַזָּל אוֹמֶרֶת בְּלִי לִשְׁאֹל שְׁאֵלוֹת בִּמְיֻחָד אִם הַמְּשִׂימָה הצריכה מעבר בְּקִרְבַת הַשּׁוּק, וְעַד שֶׁהַוָּאוָוה הִגִּיעָה סִפְּרָה לִי סָבְתָא מַזָּל עַל הַכִּשָּׁרוֹן שֶׁל אִמָּא שֶׁלָּהּ לְרַפֵּא. בַּתְּקוּפָה שֶׁסָּבְתָא וָואווה הָיְתָה קְטַנָּה וְאִשָּׁה צְעִירָה, לֹא הָיוּ קֻפּוֹת חוֹלִים, הָיוּ מְעַט מְאֹד רוֹפְאִים, וּבִקּוּר אֵצֶל רוֹפֵא עָלָה הַרְבֵּה כֶּסֶף. סָבְתָא וָאווה למדה מהזקנות במשפחתה אֵיךְ עוֹשִׂים מָסָז' עִם שֶׁמֶן שֶׁמְּרַפֵּא כְּאֵב בֶּטֶן, ואיך לְגַרְגֵּר לִימוֹן עִם מֶלַח נגד כְּאֵב גָּרוֹן, הִיא יָדְעָה אֵיזֶה תֶּה צְמָחִים מַרְגִּיעַ כְּאֵב רֹאשׁ וְאֵיךְ מְחַמְּמִים אֶת שֶׁמֶן הַזַּיִת עִם עָלַי הָרוֹדָה כְּטִפּוֹת נֶגֶד דַּלֶּקֶת אָזְנַיִם. אֲבָל בְּעִיקָּר, מַסְפִּיק שֶׁהָיְתָה מַנִּיחָה אֶת הַיָּד שֶׁלָּהּ עַל הַשְּׂרִיטָה אוֹ הַמַּכָּה הַכְּאֵב הָיָה עוֹבֵר, תכונה שלא לכל אחד זכה בה. הִיא סִפְּרָה שֶׁהַוָּאווָה יוֹדַעַת לְטַפֵּל בְּצַווארִים עֲקֻמִּים וְגַם יוֹדַעַת גַּם לְרַפֵּא כְּאֵבִים וַאֲפִלּוּ לְתַקֵּן עֲצָמוֹת. בִּתְקוּפָה הַהִיא, כְּשֶׁמִּישֶׁהוּ בשכונה של הואווה הָיָה שׁוֹבֵר יָד אוֹ רֶגֶל היה בא אֵלֶיהָ וְהִיא הָיְתָה מִקבַּעַת אֶת הַיָּד אוֹ הָרֶגֶל וְקוֹשֶׁרֶת אוֹתָן לִשְׁנֵי קְרָשִׁים כי עָדִין לֹא הָיָה גֶּבֶס. הִיא יָדְעָה אֵיךְ לִקְשֹׁר נָכוֹן וְהָעֶצֶם הִתְאַחֲתָה וְאַחֲרֵי כַּמָּה שָׁבוּעוֹת נִרְפֵּאה. ונקע היתה עוטפת עם "פְּפִיקָה" שזו תערובת של בצל מרוסק, שמן זית וקמח. סָבְתָא וָאווה יָדְעָה גַּם לְהַחֲזִיר כָּתֵף שֶׁיָּצְאָה מִמְּקוֹמָהּ וְאֶת זֶה עָשְׂתָה כָּל כָּךְ טוֹב שֶׁאֲפִלּוּ הַחַיָּלִים הַטּוּרְקִיִּים שֶׁפָּרְקוּ אֶת הַכָּתֵף בְּאִמּוּנִים הָיוּ בָּאִים אליה שֶׁתַּחֲזִיר אוֹתָהּ לִמְקוֹמָהּ. מֵהַשְּׁכֵנִים לֹא לָקְחָה תַּשְׁלוּם כִּי רֻבָּם הָיוּ עֲנִיִּים, אֲבָל מֵהַחַיָּלִים הטורקיים ביקָּשָׁה שֶׁיְּשַׁלְּמוּ בְּקֶמַח. לָמָּה קֶמַח? כִּי בַּשָּׁנִים הַהֵם הָיָה מַחְסוֹר בְּחִטָּה כִּי הַשַּׁלִּיטִים הַטּוּרְקִים אָסְפוּ אֶת רֹב הַחִטָּה שֶׁהָאִכָּרִים גִּדְּלוּ. הֵם חָשְׁבוּ רַק עַל עַצְמָם וְלֹא עַל תּוֹשָׁבֵי הָאָרֶץ.
תּוֹךְ כְּדֵי שֶׁסָּבְתָא מַזָּל
מְסַפֶּרֶת הִגִּיעָה הַסָּבְתָא וָאוָוה. בַּסַּל שֶׁלָּהּ הָיָה בַּקְבּוּק
שֶׁמֶן קָטָן וְקֻופְסַת קַרְטוֹן קְטַנָּה. הִיא הוֹשִׁיבָה אוֹתִי עַל כִּסֵּא
וְהוֹרִידָה לִי אֶת הַחֻלְצָה, חִמְּמָה אֶת כַּפּוֹת יָדֶיהָ מֵעַל סִיר האֱווִיקְס
שֶׁהִתְבַּשְּׁלו לַצָּהֳרַיִם, טִפְטְפָה כַּמָּה טִפּוֹת וְשִׁפְשְׁפָה אֶת
יָדֶיהָ זוֹ בָּזוֹ וְנִדְמֶה הָיָה לִי שֶׁגַּם מִלְמְלָה אֵיזוֹ בְּרָכָה. וְאָז
הֵנִיחָה אֶת שְׁתֵּי כַּפּוֹת יָדֶיהָ עַל הַצַּוואר וְהֵחֵלָּה לְעַסּוֹת כָּל
שְׁרִיר וּשְׁרִיר וְהַתְּחוּשָׁה הָיְתָה כָּל כָּךְ נְעִימָה וְכָל שְׁרִירֵי
הַגַּב נִרְגְּעוּ וְאָז בְּתוֹךְ הַנְּעִימוּת הַזּוֹ תָּפְסָה סָבְתָא וְוָאוֹה
אֶת הַצַּוואר וּבִתְנוּעָה מְהִירָה כְּבָרָק, עוֹד לִפְנֵי שֶׁהֵבַנְתִּי מָה
קָרָה, סוֹבְבָה אוֹתוֹ בְּקַלּוּת וְהֶחֱזִירָה אוֹתוֹ לִמְקוֹמוֹ...
סָבְתָא אַתְּ קוֹסֶמֶת אָמַרְתִּי,
אַתְּ יוֹתֵר טוֹבָה מד"ר כֹּהֵן שֶׁנּוֹתֵן זְרִיקוֹת מַפְחִידוֹת. אֵיפֹה
לָמַדְתָּ לְרַפֵּא ? הִיא חִיְּכָה והִבִּיטָה בִּי בְּעֵינֶיהָ הָעֲנָקִיּוֹת
וְאָמְרָה "תְּשׁוּעַת הַשֵּׁם כְּהֶרֶף עַיִן". אֲנִי רַק יוֹדַעַת
לְבַקֵּשׁ מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוּא הַמַּרְפֵּא וַאֲנִי רַק עוֹשֶׂה מָה
שֶׁאוֹמֵר... וּבְנוֹסָף לָזֶה הוּא גַּם אָמַר לִי שֶׁחֲתִיכַת רַחַת לָקוּם שֶׁל
חֲבִילָיו תַּשְׁלִים אֶת הַטִּפּוּל, הִיא הוֹצִיאָה מֵחֲבִילַת הַקַּרְטוֹן
הַקְּטַנָּה שֶׁהָיְתָה בְּסַל חתיכת רַחַת לָקוּם וְרֻדָּה וּמְתוּקָה
וְהַכְּנִיסָה אותה לפי.
אִמָּא שֶׁלִּי נִצְחִיה אָמְרָה לִי כִּי סָבְתָא וָואווה מַצְלִיחָה לְרַפֵּא כִּי הִיא פָּשׁוּט אוֹהֶבֶת לַעֲזֹר לִבְנֵי אָדָם וֶאֱלִוהים בָּחַר בָּהּ וְהֶעֱנִיק לָהּ אֶת כִּשְׁרוֹן הָרִפּוּי. תהיו טובים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה