יום שני, 3 באוקטובר 2011

מי הזיז את האור שלי?


רוב קוראי, יודעים כמוני, שאין קשר בין שעון החורף לצום יום הכיפורים.
עם שעון חורף ובלעדיו, הצום נמשך כ 25 שעות. הצום נקבע על פי זריחת השמש ושקיעתה ולא על פי שעון הרבנים.
חוץ מזה, כל מכרי ושכני ה"חרדים", מתנגדים להקדמת שעון החורף בדיוק כמוני, כולם מעדיפים לצאת לתפילה עם שחר אבל לחזור מהעבודה באור, כולם מעדיפים לחסוך את השעתיים הנוספות של צריכת חשמל בערב שמתחיל כבר בשעה חמש אחה"צ . ורובם סובלים כמוני מתסמונת הדיכאון עם התקצרות הימים.
אז קודם כל, בואו נעזוב את העליהום על החרדים. גם הם שבויים בגחמותיו של אלי ישי ורוב אלה שאני מכירה גם לא בוחרים בו.
חתמתי על עצומות, הצטרפתי לכל פורום אפשרי בכדי למנוע את רוע הגזרה , אבל שום דבר לא עזר לי. (ולעוד רבים רבים). אז בנוסף לעגמומית שעוטפת אותי בשעת השקיעה, שמתרחשת כמעט בצהרים, אני עומדת חסרת אונים וצעקתי מתפוגגת באוויר הפוליטיקה והכוחנות.
לי אישית ניראה טבעי יותר ובריא יותר לקום לבוקר קצת חשוך ולהשתלב ביום החדש  יחד עם התגברות האור.
ולסיים את היום, בשעה סבירה עם התגברות החשיכה.
אני מקנאה באירופאים שמזיזים את השעון בשעתיים ומושכים את החלפתו עד השנייה האחרונה.
ודווקא אנחנו שהתברכנו בארץ שטופת שמש, מבזבזים את המשאב היקר הזה ולועגים לטבע.
מהיום אני מתחילה את הספירה לקראת ה 21 בדצמבר, התאריך האהוב עלי ביותר, כי ממנו מתחילים הימים להתארך.
שתהיה לכל אחד ואחד מכם שנה נפלאה ומוארת וגמר חתימה טובה