יום רביעי, 21 באפריל 2010

בשם ערכי הדמוקרטיה


בשם ערכי הדמוקרטיה מותר לקבוצות מסויימות בחברה הישראלית לרמוס את הדגל ולשרפו כי זו דרך הביטוי שלהם להביע את דעתם על המדינה


בשם ערכי הדמוקרטיה יכולים אחרים לדרוש להפסיק להם את השרותים הבסיסיים


בשם ערכי הדמוקרטיה יש המגינים גם על אלה וגם על אלה



בשם ערכי הדמוקרטיה מתנחלים מכים שוטרים


בשם ערכי הדמוקריה שוטרים מכים מתפרעים



בשם ערכי הדמוקרטיה חיילת גונבת מסמכים סודיים מהצבא


בשם ערכי הדמוקרטיה עתונאי מפרסם אותם


בשם ערכי הדמוקרטיה מבקשים לעצור אותם


בשם ערכי הדמוקרטיה בעל העיתון מגן עליהם.


 


בשם ערכי הדמוקרטיה דורשות מנהלות סלקטיביות בבית ספרן


בשם הדמוקרטיה הן מואשמות בהפלייה



בשם הדמוקרטיהוכלכלה;חופשית יכולים אנשים  בשרות הציבורי להשתכר מיליונים לחודש


בשם הדמוקרטיה יש הטוענים שזה גזל הקופה הציבורית


 


בשם הדמוקרטיה יכול כל זב חוטם לומר בקול שופר את כל מה שרוצה


בשם הדמוקרטיה משתיקים אותו


 


בשם הדמוקרטיה יכולות לשגשג עמותות אנטי ציוניות ממומנות בכספים זרים


בשם הדמוקרטיה, בסופו של דבר תיעלם הדמוקרטיה


למען השם, אני קצת התבלבלתי , ומה אתכם?


 

אפר על עירי, לבה על ארצי

ענני האפר האירופי , נראתה לי השבוע מעין מחווה אירונית לישראל החוגגת סביב המנגל . אבל יותר מכך הר הגעש, שאת שמו מעטים יכולים להגות, הזכיר לאנושות פעם נוספת, כמה אנחנו קטנים וחסרי אונים מול עוצמתו של הטבע.

כאשר מתרחשת רעידת אדמה קשה, העולם השבע נאנח בעצב, מדבר על כוחות הטבע, שולח עזרה הומניטרית, ועובר לנהל את עסקיו כרגיל. אבל ענן האפר הזה פגע בלב הציויליזיה האנושית, הוא לא גבה הרוגים אבל שיבש תוכניות לאנשים שחשבו שהעולם בכף ידם, שהתעופפו בקלות מממקום למקום, ופתאום, טרח! העסקים לא כרגיל. התרשמתי שלחלק מהם זה נראה הרבה יותר טרגי מהרעידה באהיטי.

המאמצים של חברות התעופה להחזיר את המטוסים למסלולם הרגיל נראו הרבה יותר קדחתנים מעזרה לחילוץ ההרוגים ברעידה שהתרחשה השבוע בסין.

בארץ, שלחה חברת אלעל מטוסי חילוץ, והתייחסה להטסת הישראלים  כמו למבצע חילוץ לאומי, מהראיונות שנתנו בכירי החברה, התרשמתי, שלפני עומדים בכירי מפקדי הצבא, חיל האויר וסיירת מטכ"ל המדברים על מבצע צבאי לחילוץ בני ערובה. בעצם מה הפלא, הרי ממילא רובם הם אלופים לשעבר שקפצו על ההזדמנות לחזור לימי הזוהר המבצעיים שלהם.

עלינו מאיים אפר הרבה יותר רציני, שנפלט מתוך הר הגעש המסריח שפרץ ב"הולילנד" ושולח את שלוחותיו מתחת לאושיות חיינו.

למה יש לי הרגשה ההולכת ומתחזקת כי ישנם במדינה אנשי מפתח, אנשי עסקים בכירים ופוליטיקאים, שיודעים משהו שאנחנו לא יודעים. שהכל פה זמני, ועל כך יש לחטוף ולנצל כמה שאפשר. כל פעם שנחשפת פרשיית שחיתות אני מתבוננת באנשים המעורבים ושואלת את עצמי,  למה לכל אחד מהם יש "סניפים" מבוססים בחו"ל, ילדים, בתים עסקים ואזרחות במדינה ארופאית זו או אחרת?. משום מה ההרגשה שלי שהם רואים בישראל איזה מיזם כלכלי שניתן לנצל, לסחוט ובבבוא יום שהכל יקרוס הם ישבו להם לבטח במעוזם שהכינו לעצמם בחו"ל. הם בוודאי לא תלויים כמונו, בקרנות הפנסייה שהם מנהלים לנו, ואת חייהם לעת זיקנה יוכלו לבלות מוקפים במטפלים בכל מקום שתחפוץ נפשם.

נמאס לי לשמוע את כל אותם חסידים של "הכלכלה החופשית" שמסבירים לנו באותות ובמופתים כי עושרם של טייקונים מספק לנו מקומות עבודה ומניע את גלגלי המשק, שמצדיקים משכורות של 3000 ש"ח, ועוד מבקשים שיודו להם בזמן שהם משתכרים מליונים וקונים את כל המדינה. יש לי הרגשה שחבורה של שודדים בחליפות עסקים אנשי הון ושלטון עושים במדינה כבתוך האחוזה הפרטית שלהם, לטובתם הפרטית בלבד. אני אישית מעדיפה לחיות ברמת חיים הרבה יותר נמוכה אבל בתוך חברה יותר סולידרית ויותר צודקת.  

רדיפת הבצע הגיעה למימדים מפלצתיים והיא מאיימת על כולנו. הרבה יותר מהפצצה האירנית. ובטח יותר מהאפר ששיבש את הטיסות.

שתי קריקטורות של יונתן - אומרות הכל ללא מילים


  http://www.calcalist.co.il/home/0,7340,L-3837,00.html