האירועים השבוע הציפו אותי בכאב, תסכול, וכעס. בכדי להירגע קצת החלטתי להתעסק קצת בשטויות.
המטפלת של הנכד שלי היא תל אביבית. היא מכירה את כל נבכי העיר, היכן קונים בזול כל דבר, החל מדגים לשבת ועד בגדי מעצבים.
מדי יום שני אני פוגשת אותה בשעת חילופי המשמרות, בדרך כלל אני מקדימה, והיא נשארת עוד קצת.
אחרי שהיא מעבירה לי את הנכד, עם כל ההוראות והלו"ז היא מספרת לי על המשפחה שלה, הבעל, הילדים הכלה והנכדה, וכמובן על המטפלות הקולגות שהיא נפגשת איתן יום יום בג'ימבורי, בקניון או בגינה.
היא מדברת ואני מקשיבה. היא מדברת ואני מקפלת את הכביסה.
שהחמאתי לה על החולצה שלבשה, היא גילתה לי בסוד שאת החולצה היא קנתה בשוק "בצלאל". את חברותיה היא לא משתפת בסוד, "שיחשבו שקניתי בקניון גבעתיים", היא לחשה בחיוך.
"יש שם המון מציאות, במיוחד בגדים לילדים" הבטיחה, כשהיא מודעת לנקודת החולשה שלי.
בשבוע שעבר, לפני האירועים האחרונים,הצלחתי לעלות לרגל למקום המדובר מלאת תקוות לחדש את הגרדרובה שלי במחירי מציאה וכמובן לצייד את נכדי בבגדים לקיץ הזה ולקיץ הבא.
לאחר שיטוט של שעתיים בחום ובצפיפות הבנתי כמה דברים:
בגדי ילדים ותינוקות, מאיכות טובה עם אפשרות החלפה, יותר זולים בחנות העודפים הממוזגת בירושלים.
"עודפים" שייכים כנראה רק לחטובות ורזות במידות 34-38; שמעדיפות גופיות קלילות, או סבתות כבדות גוף שחובבות בגדים סינטטיים במידות 46 – 50 .
השוק הזכיר לי כי מזמן נפרדתי ממידה S , למרות שבאופן אוטומטי אני ניגשת לבגדי הנערות בחנויות .
כשסוף סוף שליתי מתוך ערמה בגד במידתי, הסתבר כי המסכן נישאר שם כי יש בו חור, או כתם אקונומיקה.
מאוכזבת ומתוסכלת צעדתי לעבר תחנת האוטובוסים ושם חיכתה לי המציאה.
צמיד אמנותי של המעצב האיטלקי הנודע צ'צ'ינו בונבונינו! צ'צ'ינו המוכשר, מעצב תכשיטי פלאסטיק שמככבים בירחוני אופנה, מוכר את יצירותיו לשחקניות ונשות חברה באלפי דולרים.
והנה בדוכן שעל יד תחנת האוטובוס, בצבץ לו הצמיד מתוך ערמת תכשיטי פלאסטיק, יחד עם אחיו בשלל צבעים. רק בשקל!
"מעלף"! העירה התיכוניסטית שעמדה לידי .
אז קניתי.
שמחה וטובת לב שברשותי צמיד מבית מדרשו של האמן הדגול, בשקל אחד בלבד!.
אם לא אלבש אותו, לפחות אוכל לשים אותו על השידה וליהנות מיצירת האמנות.
שוק "בצלאל" מחזיר את האופנה לפרופורציות , בגדים שרק לפני שנה נמכרו באלפי שקליםבבוטיקים מעוצבים וזכו להערצת קנייניות מעודנות טעם, מתגוללים היום באשפתות.
משל ודוגמא להרבה ממושאי הערצה תרבותיים ואופנתיים. וכמובן גם נשאלת השאלה בדבר המותג והחיקוי, ערכו של זה וערכו של האחר.
ובינתיים, אם מישהי מעוניינת, אני מוכנה למכור את הצ'וצ'ינו בונבונינו שלי בשלושים שקלים בלבד.
הבונבונינו המקורי (1500$) 
הבונבונינו בשקל
;
