יום רביעי, 16 בנובמבר 2011

על פני הבריאה כולה

שני ספרים של רות אוזוקי נפלו לידי באיחור מה, הראשון הוא "שנת הבשרים שלי", והשני, "על פני הבריאה כולה".
העלילה בשני הספרים מרתקת, הדמויות מעניינות, והגיבורים מעוררי אהדה. אבל כוחם האמיתי של הספרים הוא המסר החברתי הכלכלי והאנושי שהם נושאים.
הספרים האלה נוספו לרשימת הספרים המטלטלים והחשובים שגורמים לנו לחשוב על  המקור והאיכות של המזון שלנו.
איך תתיחסו לסטייק בצלחת שלכם אחרי שיתברר לכם, שכאשר היה עדיין פרה, מזונה הורכב מחברותיה שנפטרו ומוחזרו לתוך תערובת המזון?. שרוב חייה בילתה בתוך סד צפוף ולמזונה הוכנסו הורמונים שתגדל ותשמין?
אייך תסתכלו על הצ'יפס שלכם אם יתברר לכם שבהנדסה גנטית הוחדרו לזרעים שלו חמרי הדברה? 
הסופרת משלבת בתוך העלילה עובדות מטרידות על התערבות גנטית, אוכל מהונדס, הורמונים וחמרי הדברה שנפוצים בחקלאות ובתעשיית הבשר, עובדות שרובינו לא מודעים להן.
ואם לא די בעובדות על מרכיבי המזון שאנו אוכלים, חשוב לא פחות ללמוד עד כמה אנחנו שבויים בידם של תאגידי מזון, חברות לפיתוח זרעים, בנקים, כוחות כלכליים ופוליטיים שמנהלים את חיינו, ובעיקר כמה מוכן האדם המודרני להקריב על מנת להתעשר.
ההצדקה של של הכלכלנים ומקבלי ההחלטות לפיתוחים האלה, הוא הצורך להאכיל את אוכלוסיית העולם ההולכת וגדלה, אבל ההסבר הזה מעורר סימן שאלה כאשר אנו רואים שלמעלה ממחצית המזון שצורך העולם המערבי נזרק לפחי האשפה? הספרים מעלים שאלות מטרידות  בדבר הכחדה של זנים רבים ויצירת זני על שהזרעים המהונדסים שלהם עקרים. ובעיקר שאלות על תפקידנו ומקומינו על פני כדור הארץ.
הספרים האלה  מגישים  לנו עובדות על מה שאנו מעמיסים על הצלחות שלנו, והעלילה המרתקת שלהם רק עוזרת לגמוע אותם בלגימה אחת.
קראו את הספרים וחשבו על כל שקית שאתם מוסיפים לעגלת הקניות שלכם, על כל שארית מזון ראויה למאכל שאתם משליכים לפח, 
על כל השפע המדומה שאופף אתנו והופך את העולם עני יותר.
אתמול, אחרי  לילה גשום, הוצאתי את אוסף זרעי פרחי הבר שלי, זרעים לא מעוקרים שאני מקפידה לאסוף כל קיץ מהשדות ומהגינה, ובמחווה צנועה לימי החורף הראשונים, פיזרתי אותם בגינה. באביב, אני מקווה שהחצר תתמלא בחרציות בכלניות בר, רקפות, נרקיסים, ציפורני חתול ושלל פרחים  קטנים, סגולים, צהובים וורודים שלעולם לא אזכור את שמם אך לא אפסיק להתפעל וליהנות מהם.



3 תגובות:

  1. אני מציע לאכול בלי לחשוב יותר מידי.
    לאכול מעט.
    לאכול מעט בשר.
    והכי חשוב לאכול לאט ולהונות מכל ביס.

    אחרי שנהנים מהאוכל אפשר לחשוב מאין הוא בא למה מדוע ואיך.
    חוץ מזה לאל האינטרסים הכלכליים הקפיטליסטים ותאבת הבצע של התאגידים, כנראה שהעולם היה קצת יותר רעב ולא היינו מגיעים ל שבעה מליארד זללנים בעולם.

    השבמחק
  2. ראשית - מאד קשה להבין איפה ואיך מגיבים בבלוג שלך. צריך להיות הרבה יותר ברור - לא כולם עקשנים כמוני.
    נכון שרצוי וכדאי לאכול אוכל טהור בריא אורגני וחופשי. אבל זה יקר. ולא כולם יכולים להרשות לעצמם. הבה לא נשכח כי למרות כל ההינדוס וההדברה תוחלת החיים בששים השנים האחרונות בארצות המפותחות עלתה פלאים.
    וחובתנו לדאוג ומהר שגם ארצות העולם השלישי יקבלו תזונה הולמת. ואי אפשר יהיה לעשות זאת אם נחוש הזדהות יתרה עם התרנגולות שהן באמת מסכנות.
    כמובן שהפיקוח על תאגידי המזון היה צריך להיות הרבה יותר משמעותי - אבל לצערנו ממשלות היום שבויות בידי התאגידים הללו שהם אולי שליטי העולם האמיתיים.

    השבמחק
  3. יש היום פתרונות אורגניים גם לגידולים בקנה מידה ענקי.
    הטכנולוגיה והביו טכנולוגיה לא בהכרח מטיבה עם העולם השלישי, אנחנו יודעים היום שאפריקהה הפכה שדה ניסויים של חברות תרופות.יש פתרונות סבירים ויעילים רק צריך להקשיב לקולות.
    ברור שלא נוכל לחזור להיות איכרים כמו לפני מאה שנה. ולא נתחיל לגדל תרנגולות בסלון,
    אבל כשקוראים את הספרים האלה מתגלים הרבה שקרים שמספרים לנו בעלי אינטרסים שהמנוע העיקרי שלהם הוא תאוות הבצע.

    השבמחק