שידוכים מוחמצים

בנוסף לכשרונותיהם של אבותינו במשפחה להשקיע במקומות הלא נכונים, קשה להתעלם גם מכמה "גדולי עולם"
שנמנע מהם להצטרף למשפחתינו.
הצעירה מבין בנותיו של הסבא רבא שלי, היתה יפיפייה גלילית ומיוחסת.
לפני כ 90 שנה, הציעו לה כשידוך את אדווין, בנו של הרברט סמואל, הנציב העליון היהודי, שהוצב מטעם הוד מלכותה בפלשתינה א"י. הנערה הדעתנית סירבה לשידוך בתירוץ כי הבחור הנכבד "אנגלי מידי" לטעמה. את הסיפור הזה שמעתי ממנה במו אוזני באחת משיחות הנפש שלנו כשהיתה בת למעלה משבעים. מדי פעם אני מנסה לדמיין מה קורה להיסטוריה הפרטית שלה, ולהיסטוריה המשפחתית שלנו, לו השידוך היה יוצא אל הפועל....

בתצלום: חתונת אדווין סמואל בלבוש שייח' עם כלתו הדסה גרזובסקי גור. בתו של המילונאי גרזובסקי.

אדווין האנגלי נישאר לחיות בארץ עם הדסה כלתו, והדודה הצברית היגרה לאמריקה ונישאה לאמריקאי.

סיפור נוסף על שידוך שהוחמץ מסתובב במשפחתונו ועובר מדור לדור בכל מפגש משפחתי .
אחד המיליונרים (ז"ל), ששמו עלה לכותרות בתקופה האחרונה, נהג להתארח במלון של משפחתי עם בני ביתו בימי הקיץ, בשנים שעדיין לא הומצא המזגן.
בתו של המיליונר, שכנראה הוקסמה מבן דודי, גברבר יפה תואר ושרמנטי רמזה לאביה שנפשה חשקה בבחור כבעל. ההצעה הוגשה. ושאלו את פי הבחור. בן דודי דחה את השידוך בטענה כי לנערה יש רגליים עבות מידי...
לפעמים אני מדמיינת איזה מזל היה לבן דודי להביט אל הרגליים ולא אל הארנק. אם היה נענה להצעה, היום כנראה היה שקוע עד צוואר ברפש שמטיחים בני משפחת המיליונר זה בזה.
לעיתים אני מנסה לדמיין לעצמי איפה אני הייתי היום, לו אבי היה מקבל את הצעתו של אחד מחבריו ב"משפחה הלוחמת", שרצה אותי כשידוך לבנו, עוד שהייתי בת חמש.....

המשפחה הלוחמת