יום רביעי, 29 בדצמבר 2010

גילויים של גזענות

בכל פעם שאני פותחת את הרדיו ושומעת דיון בנושא איסור השכרת דירות לערבים, החזרת עובדים זרים למולדתם, ומניעת כניסת אלפי מהגרי עבודה מסודן  אני  שומעת באותה נשימה, מפי המגישים והמראיינים, את צירופי המילים "גילויים של גזענות" ו"גילויים של הסתה", בטון מזועזע, ולעיתים גם מתנשא. ואני שואלת את עצמי אייך כל המקהלה הזו שרה בקול אחד?ואיך שימוש קבוע במילים וביטויים, שוטף באין מפריע את מוחינו. ואני מרגישה את ריח הצביעות שעובר דרך גלי הרדיו, כי משום מה יש לי הרגשה שרוב ה"מזועזעים" משתייכים גם לאותה קבוצה שלוחמת בעד זכויות האדם ונגד הכיבוש המשחית  אבל למעשה מעודדת יצירת מעמד ענקי של מהגרי עבודה עבדים, עניים וחסרי זכויות שיום אחד יקום על יוצרו. חלקם הגדול של מטיפים אלה אפילו נהנה מאותם שירותים זולים שאנשים אלה מספקים להם, עוזרי בית, מנקי חלונות, גננים ושאר חוטבי עצים ושואבי מים. וזה נחמד וטוב, ברוחב ליבם הם מזמינים אותם לכוס קפה אחרי שעשו את הספונג'ה, ונותנים להם שקים עם בגדים שמאסו בהם, אבל שיבואו לגור בשכנותם?, חס וחלילה, שיישארו במלונות (מהמילה מלונה של כלב) שלהם בחצר האחורית של העיר, רחוק מבניהם ובנותיהם.

גם לזעזוע מ"מכתב הרבנים" יש קול אחד. "מזועזעים", רודפי כבוד האדם, ממש פותחים את דלתות ביתם לדיירים הערביים. תמיד מישהו מהם יאמר שיש לו כמה שכנים ערבים ממש נחמדים, במיוחד אם הם רופאים, עורכי דין, או כאלה "שלא נראים ערבים". אבל דבריו של השיי'ח ראעד בכנסים של הבדואים, ובכל מסגד, דברים הרוויים שנאה למדינת ישראל, לגיטימיים לדעתם, כזכות חופש הדיבור. אותם ערבים שמוציאים פסקי דין מוות למוכרי אדמות ליהודים, הם בעיני ה"מזועזעים" נציגי המיעוט הנרדף הלוחם על זכויותיו.

האם רק אני שומעת מתוך דברי הצדקנים המזועזעים האלה, כי טוב יותר אם אנו נהפוך למיעוט בארצנו?. אז בוודאי יקפצו להגנת זכויותינו כל אותם שומרי מוסר וצדק, באפריקה ובארצות ערב.

די לצביעות!