יום שלישי, 29 בדצמבר 2009

ס"ט - "ספרדי טהור"

השבוע קבלתי תגובה לאחת הרשומות שלי, שבה הביעה המגיבה את הסתייגותה מהשימוש בביטוי ס"ט, שעל פי התפיסה העממית, אלה ראשי תיבות של "ספרדי טהור" שהוא כינוי ליהודי מצאצאי מגורשי ספרד. נרמז בתגובתה כי בביטוי יש משהו גזעני.
היות ואני משתמשת הרבה בביטוי, ואני מניחה שאמשיך להשתמש בו במיוחד בפוסטים שיתייחסו למשפחתה של אימי, חשבתי כי נכון יהיה לברר את מקורותיו ומשמעותו.
אז קודם כל בכדי להרגיע את כולם, על פי "האנציקלופדיה היהודית": "אין ראשי התיבות מייצגים "ספרדי טהור" כי לא היה מקובל שיהודי יהיה גאה במוצאו הגיאוגרפי– תרבותי ויכריז בפרהסיה: אנוכי ספרדי טהור". ס"ט - פרושו סוף טוב. כלומר - שברו לנו עוד מיתוס!..
אבל הס"ט (הטהורים יותר או הטהורים פחות ) תמיד יתגאו בהשתייכותם לקבוצה זו ההולכת ונעלמת מהעולם .
בשבילי ס"ט הוא זיכרון אישי מביתם של סבא וסבתא בירושלים, שגרו בבניין שוקק חיים שדלתותיו פתוחות ושכנות בחשו זו בקדרתה של חברתה בשפת הלאדינו.
ס"ט הוא  שם משפחתה של אימי שמעיד על עיר מוצאם בספרד.
ס"ט הם שלל פתגמים עסיסיים שמשבצת אימי פה ושם בתוך השיחה , וכאשר מתרגמים אותם יוצא מהם העוקץ והלחלוחית.
ס"ט הם הפסטליקוס והבוריקיטוס, והבורמס ושאר המאכלים שבמו ידי גדעתי את מסורות הנשים, שעברה מדור לדור ואינני יודעת להכינם.
ס"ט הוא צלילי לאדינו, שפה ההולכת ונעלמת כשפה חיה, ומה שנשמר ממנה הם כמה פתגמים ושמות של מאכלים,
ס"ט הוא "בוסתן ספרד" שמדי פעם מוציאים אותו מהבוידם. ומוסיקה יהודית ספרדית מקורית, שהולכת ונעלמת ונשמרת רק ע"י קומץ מוסיקאים משוגעים לעניין.
ס"ט הם סיפוריהם של בני דורו של סבי על החיים בחברון לפני שגורשו משם ע"י הבריטים בשנות השלושים.
אך בעיקר, ס"ט הוא תואר אצולה של אלה שאיבדו הכל לאחר שגורשו מספרד , ואחר כך מפורטוגל ונשארו רק עם הכבוד והזיכרונות. נכסים וכסף לא יכלו להעביר לבניהם אז הם הסתפקו במה שהיה להם – בייחוס.
ייחוס שהיה שווה ערך לנדוניה גדולה בעידן השידוכים.
ככל שהמשפחה היתה חסרת רכוש כך גם התגאתה יותר בייחוסה
היום כמובן, הביטוי נשמע פאטאתי למדי, גם ערכו למציאת שידוך הגון כבר לא רלוונטי, לאט לאט נעלמים הס"ט ומתערבבים להם בין שאר עדות ישראל והעולם, (מה שמנקה אותם מכל חשד לגזענות)
אז בשבילי, ועם כל הכבוד והאהבה לחלק הס"ט של המשפחה, הביטוי בעיקר משמש נושא בבלוג שלי, כשאני רוצה לתאר את משפחתה של אימי.
אצל אחדים מהצאצאים הוא מזין חלומות הזויים על פספורט ספרדי, שיפתח להם את שערי אירופה.
אז אולי בכל זאת סופו של הס"ט הוא ס"ט כלומר סוף טוב. הכל תלוי בנקודת ההשקפה.
בתמונות: סבא וסבתא,( ס"ט )בשנות השלושים בירושלים. הרב שמואל אליעזר פארדו, אביה של סבתי.