יום שבת, 26 בדצמבר 2009

אופה מדופלמת, או עוגיות שומשום

תראו, מלאכת האפייה הוא קטע די חלש אצלי, בלשון המעטה. כבת לאמא בשלנית, שעינגה את כל המשפחה המורחבת בפסטליקוס, בוריקיטוס, ואפילו בגפילטע פיש , העדפתי לטעום ולא להכין. במו ידי קטעתי מורשת של גסטרונומיה ס"טית, שקיבלה אמי בירושה מדורות של נשים בשלניות מספרד ארץ מוצאן, לפני שגורשו ממנה ע"י פרדיננד ואיזבלה.
אמא היתה שוקלת ומודדת בקפדנות את החומרים לעוגות וטענה, שאפיה היא "מדע מדויק" ואני, כאנטי תזה, תמיד התעקשתי לאלתר, לשפוך "כמה שנכנס" ובאופן קבוע לשכוח להוסיף מצרך זה או אחר. התוצאה - עוגות, שדמו לפיתות מתוקות.
תמיד טענתי, שהעוגות ש"אופה" העזר כנגדי, הרבה יותר טעימות ומוצלחות , ומה פלא? כאשר הן נקנו מדי יום שישי במיטב הקונדיטוריות של מחנה יהודה.
ילדי התרגלו לעובדה שעוגות יום ההולדת שלהם היו תמיד בצורת דובי המורכב משתי עוגות עגולות (תודה לרות סירקיס), שטונה של קרם שוקולד וסוכריות צבעוניות מטשטשות את חוסר הסימטריה והטעם התפל. בכדי לא לפגוע באם ובילד היו הגננות שלהם מחמיאות לעוגה בצורה מוגזמת, וכך היו ילדי משוכנעים כי העוגה שנאפתה עבורם היא היפה בעולם!
לנכות זו יש גם כמה יתרונות , למשל, פעם, שבני היה בצבא, יצאה לי עוגת תפוחים טעימה כי במקרה לא שכחתי להוסיף סוכר ובטעות הכפלתי את כמות האגוזים. העוגה שוגרה ישר לקורס, בני סיפר לי שהעוגה קצרה הצלחה עצומה ומלאה אותו בגאווה. נו, מה הפלא?, חבורת גברברים בקורס חובלים, שלא טעמו שבועיים אוכל ביתי, לא יתענגו על עוגה בחושה מתוקה שבתוכה קצוצים כמה תפוחים וטונה אגוזים?
מעולם לא התנדבתי "להכין עוגה". מבצע שכזה היה דורש ממני להכין לפחות שלש עוגות "טיוטה" עד שהמוצר הסופי היה מתקרב לצורה סבירה של עוגה
ואם כבר משהו מצליח, ומביאים אותו לארוחה משפחתית, ההפתעה היא כה גדולה עד כי כולם סקרנים לטעום מהיצירה. והמחמאות, יותר מאשר על התוצאה, הן על המאמץ .
גיסתי שתחייה, סופר וומן, בשלנית ואופה סידרתית. בכל יום שישי תמצאו על שולחנה לפחות חמישה סוגי עוגות תוצרת עצמית. הכישרון הנדיר שלה כל כך מובן מאליו למשפחתה, שתעז שבוע אחד להכין רק שתי עוגות ונכדיה לא יפסיקו לקטר. ואילו אני, כשאני מכינה פעם ביובל עוגה, שטעמה סביר, כולי מוצפת בתשבחות ומחמאות!
ברוח הזמן והגיל הוספתי נימוקים בריאותיים לעובדה שאינני אופה. וכשאני מארחת אני מטיפה לתזונה בריאה נטולת רעלים לבנים (סוכר, קמח וחמאה), ואורחי מסתפקים בעוגיות קווקר מקמח מלא נטולות סוכר וחמאה – מתכון בטוח לשמירה על דיאטה וגם לשמירת העוגיות כקישוט על המדף.
בכלל, הכנת עוגיות היא מתכון להימנעות מכישלונות סדרתיים, מאז שניצה נתנה לי את המתכון שלה אני נחשבת למומחית בהכנת עוגיות שומשום, הדורשות שלשה מצרכים (אם לא שכחתי משהו) , קערה אחת ומזלג לערבוב, וחוץ מאשר לשרוף אותן, כמעט ואי אפשר לפספס בהכנה. מי שטועם את העוגיות משוכנע שאני קונדיטורית מהמעלה הראשונה.

מתכון לעוגיות שומשום של ניצה
חצי כוס סוכר חום
שתי כפות שמן
1 ביצה (לא גדולה
2 כוסות שומשום
½ כפית קנמון
קליפת לימון מגוררת
מערבבים הכל ביחד בעזרת כפית יוצקים מהתערובת עוגיות על נייר אפיה.
הכי חשוב: זמן אפיה קצר, חום 175 כ 10 -12 דקות
אני נוהגת לעמוד ע"י התנור בהיכון, אחרי שהצלחתי לשרוף כמה תבניות של עוגיות

ובהזדמנות חגיגית כאשר אכין אותן, אצרף גם צילום למזכרת.


מוחמד גולדסטון - ברכות

תראו, בדרך כלל אני לא בן אדם שמחפש נקמות ואף פעם לא קיללתי אף אחד. מכל דבר שנודף ממנו איזה רמז של מריבה או רוע אני פשוט בורחת. אבל בתקופה האחרונה יש משהו שמרגיז אותי ומטריד את מנוחתי, זה לא ממש נוגע בי אישית אבל זה נוגע בכל אחד מאיתנו. אני מדברת על דו"ח גולדסטון. פשוט לא נתפס בעיני עד כמה בן אדם אחד יכול לגרום נזק למדינה, יותר משמונה שנים של קאסמים. ואותו בן אדם הוא בנוסף לכל יהודי. כפי שאמרתי מעולם לא קיללתי איש, אז ברצוני לשלוח כמה ברכות מכל הלב למר מוחמד גולדסטון ומשפחתו. אז ככה:אני מאחלת לו שיוזמן ברוב פאר והדר לסיבוב הופעות בארצות ערב, והמארחים יעמדו על כך שמשפחתו תתלווה אליו.במהלך המסע, כל בנותיו של מר גולדסטון היקר יתאהבו בבחורים מוסלמים יפי תואר ואקדמאים . הבחורים המצוינים ישאו אותן לנשים והן תיזכנה להתגורר בג'נין, דמשק, וטהרן.על פי חוקי האיסלאם הנאורים, יוסיפו לעצמם הבחורים המצוינים כל שנה אישה חדשה. בנותיו של גולדסון יחטפו עצבים על הנשים החדשות ויתחילו להציק לבעליהן, הבעלים שלא יבינו מה הן רוצות מהחיים שלהם, יחטיפו להן כאפות כמקובל. הבנות תרצנה לחזור לבית אביהן אך תמצאנה את עצמן בהסגר. כשבכל זאת תצלחנה לסמס לאביהן שיבוא להצילן, הוא יצדיק את עמדת הבעלים המצוינים שלהן ויטען שהן מבצעות פשעים נגד בעליהן. כשסוף סוף יבין את מצוקת בנותיו לא יוכל לעשות מאומה. הישועה תבוא מיחידת עילית ישראלית הפועלת בעורף האוייב, שרוב לוחמיה תושבי השטחים הכבושים. בפעולה אמיצה ונועזת הם יחלצו את בנותיו של מוחמד גולדסטון מדמשק, ג'נין וטהרן. הבנות מכירות הטובה תתאהבנה בלוחמים האמיצים, שהם בעצם פושעי מלחמה ממלחמת עופרת יצוקה, תינשאנה להם ותעבורנה להתגורר בתפוח, דולב, וגבעת אסף. לבנות וללוחמים העבריים יולדו ילדים רבים וסבא מוחמד גולדסטון לא יפסיק לבקר את נכדיו, נערי גבעות חמודים חובשי הכיפות, וידלג איתם בשמחה וריקודים תוך נפנוף בציציותיהם.. .כפי שאמרתי, הכל ברכות.

אמנות נשגבה

השבוע ביקרתי בתערוכה של צדוק בן דוד במוזיאון תל אביב.
עמדתי משתאה מול לוחות הברזל, שהאמן הצליח לשוות להם צורת תחרה. החומר הכבד, החלוד, הענקי, שאנו רגילים לראות כמוהו באתרי חרושת או בנייה, הפך לדפים דקיקים הדומים למגזרות נייר.
המיצג, "שדה פרחים" שנמצא בחדר מיוחד מפעים ומפתיע. אל תתעצלו ולכו לראות את התערוכה.
אוצרת התערוכה,  טרחה והתהדרה להסביר למבקר ההדיוט את נשגבות יצירות האמן, ואף מיקמה את הסבריה ההדורים על הקירות.  בלשון "פשוטה ומובנת לכל נפש" היא מסבירה:
"פתיחותו של המיצב למנעד רחב של אופני התייחסות קושרת אומנם מידה של יחסיות לכל אחד מן האופנים אבל דומה שההתעכבות על הסדר שכפה עלינו בן דוד על עצם קביעתה של תבנית והתוויתו של מסלול התנהלות וחשיבה נמצאת מתגמלת...."
או במקום אחר:
"אפיונו של השדה - שפרטיו מוכרים בהיותם הפשטות המדוקדקת של המחקר הטקסונומי שהוצרנו בחומר קל ופריך והוחזרו למצב שדה, טבעי כביכול על מצע של חול – הוא מכני......"
הצלחתם להבין את משמעות הקטעים? גם אני לא.
מה הקשר בין התערוכה לבין הטקסטים המלומדים שעל הקירות?, שאלתי את עצמי ואת העומדים לידי, שחשבתי שהבנתם בפרשנות האמנות טובה משלי. נראה שגם הם לא הבינו.
ההסברים המלומדים שמספקת לנו הגב' המלומדה הצליחו לבלבל אותי, (אני חושבת שהצליחו לבלבל גם את האמן, או אולי סוף סוף הוא הבין את משמעות יצירותיו שלו..?)
האם כוונתה היתה להבליט את קטנות ואפסות ההבנה של הצופה הממוצע? או אולי להבליט את הבנתה הנעלית בענייני אמנות?
האמנות יכולה להיות נשגבה אבל החירטוטים שמסבירים אותה? די!! .
לשמחתי, בעת ביקורי, נכח שם גם צדוק בן דוד, הצלחתי להודות לו, כשהפניתי את תשומת ליבו לטקסטים המסובכים, הוא העיף בהם מבט, ואמר לי: "עדיף שהתערוכה תהיה מוצלחת וההסברים גרועים מאשר תערוכה גרועה עם הסברים טובים..."
אז כמו שאמרתי, אל תחמיצו את הפסלים והמיצג של בן דוד , אבל בכדי לשמור על הנאתכם התעלמו מההסברים המלומדים שעל הקירות.