האם מצודת בירייה שהוקמה על מנת להגן על צפת אכן עמדה במשימה?

ביום 8 בינואר 1945 עלה גרעין של המחלקה הדתית של הפלמ"ח לנקודה גבוהה במזרחו של הר כנען, האדמות ניתנו להם ע"י הקק"ל, שקיבל אותם מיק"א, שגאלה אותם בשנת 1895 מידי כמה אפנדים ערביים ששמחו להיפטר מאדמות הטרשים. אבל נתקפו אליהן בגעגועים כשהציונים מצאו בהן עניין.

האמת היא שהחבר'ה לא ממש התכוונו להקים שם יישוב חקלאי. הסיבה האמתית לעלייתם היתה כי מנהיגי הציונות הדתית הבינו שצפת עלולה לחמוק מגבולות המדינה של מפת "החלוקה" של המנדט הבריטי. המוסדות הציונים לא התלהבו לספח למדינה היהודית עיר שרק רבע מתושביה הם יהודים, אנשי "היישוב הישן", לא היו להיט באג'נדה של יפי הבלורית והתואר. אבל "הדוסים" של הפלמ"ח הבינו והרגישו כי על צפת עיר הולדת הקבלה, לא מוותרים כל כך מהר, וייעודם הוא לשמור עליה ביום פקודה. הם לחצו על מקבלי ההחלטות וקבלו את הר הטרשים ובנו בו מצודה מבוצרת, שתסייע לצפת ביום פקודה. החבר'ה שישבו שם, שגילם הממוצע היה 17, עסקו קצת בסיורים בסיקול אבנים ונטיעות שהיו לרוב הסוואה להברחת נשק ותחמושת לסליקים שחפרו במקום ובלילות סייעו למעפילים הבלתי חוקיים שהגיעו דרך סוריה. אמרו שבסליקים של ביריה יש הרבה יותר כלי נשק ממספר אנשיה.

אחרי שנה, הבריטים הריחו בסביבה פעילות לא חוקית, וכמה תקריות עם ערביי הסביבה הותירו עקבות שהובילו למצודה. הבריטים כבשו את מצודת בירייה, גילו את הסליקים, ואסר את 24 המתיישבים. למקום הגיעו כמה נוטרים על מנת לשמור על המקום לאחר שנעצרו המתיישבים, וגם הם פונו ע"י חיילים בריטים חמושים שכבשו את המקום. העצורים הועמדו למשפט כחודשיים לאחר תפיסתם ורובם נידונו לארבע שנות מאסר.

העובדה שיישוב עברי פונה ע"י הבריטים, התקבל ביישוב בתחושות זעם והלם.

חודש אחרי הפינוי, בי"א באדר, יום השנה לאירועי תל חי החל "מבצע הגידם", מבצע מתוכנן שבו עלו אלפי בני נוער מכל הארץ למקום והקימו בקרבת המצודה יישוב חדש, איש לא כינה להם "נוער הגבעות". לאחר העלייה נשארו כ 150 גדנ"עים לשמור על המקום, שפונו למחרת ע"י החיילים הבריטים.

היישוב העברי לא ויתר, פינוי בירייה נראה כתקדים מסוכן של נסיגה מדינית. אלפי בני נוער שהיו עדין בסביבה חזרו למקום בדרכים לא דרכים והקימו אוהלים. המוסדות הציונים נכנסו לפעולה ואחרי מו"מ אישרו להם הבריטים להקים במקום ישוב של 20 איש. הארץ כולה הריעה להישג שנחשב לאירוע תודעתי ביישוב ובמיוחד בציבור הדתי שלקח חלק מרכזי במעשה. להר שעליו קם היישוב, נקרא "הר הנועזים." השם "בירייה" הוענק לספינת מעפילים,

במלחמת השחרור היו בברייה 6 בחורות ו16 בחורים, והמקום נפגע קשות ונהרס בקרבות.

המטרה שלשמה הוקמה מצודת ביריה לא הוגשמה. מצודת ביריה לא הגנה על צפת אבל ביריה נשארה סמל לפעילות קולקטיבית עממית וסולידרית מול הבריטים במטרה להמשך ההתיישבות בארץ ישראל. עד היום ממשיכה פעילות מורשת חינוכית ועלייה לביריה ביום י"א באדר, ע"י תנועת "בני עקיבא".

צילום באדיבות אתר מורשת משפחת כפיר שחרור