יום חמישי, 29 במרץ 2012

על שפת ים כנרת, אכסניה קסומה ולא מפוארת

לפני הרבה הרבה שנים, באחד הטיולים שלנו בטורקיה האחרת, הגענו לפנסיון קטנטן בחוף הדרומי, מרחק שעה מקונגלומרט בתי המלון המפוארים ו״הכל כלול״.
לאכסניה הזו אפשר היה להגיע רק דרך הים בסירת מנוע קטנה שהושטה ע״י אחד מבעלי המקום שאסף אותנו משדה התעופה בדלאמן.
באכסניה הזו היו בקושי שבעה חדרים, נקיים ולבנים. לא היתה טלוויזיה, גם לא רדיו, ואפילו הטלפון היה לשימוש בעלת המקום בלבד. חדר האוכל היה תחת גפן ירוקה על שפת המזח הקטן, ששימש יכטונרים מעטים שעגנו שם לשתות בירה קרה או להביא מכתבים לבעלת הבית.  המחיר היה זול מאד  ובכל ביקור הרגשנו שאנחנו רוצים להישאר שם עד סוף הימים. החלטנו לספר על המקום רק ליחידי סגולה, שנשבעו  שלא יבואו בטענות כאשר תהייה הפסקת חשמל כאשר הגנראטור יחליט לנוח, או שהציקדות יזמרו כל הלילה, לא יתלוננו שאין טלוויזיה, רדיו  ושל״מרכז הקניות״ אפשר להגיע רק דרך שביל עפר צר במרחק הליכה של 20 דקות ויש בו רק מכולת כפרית וכמה בתי קפה למקומיים. והכי חשוב, שלא יפריעו את מנוחת הנופשים האחרים.   
לפני כשלש שנים התקשרנו להזמין מקום. התברר לנו שהכול תפוס כבר לשנתיים הבאות והמחירים דומים לאלה של מלון חמישה כוכבים. הסתבר לנו כי על המקום הזה, שיותר אין בו מאשר יש בו, יש הרבה קופצים, במיוחד נופשים גרמניים שסוגרים סוויץ' לחודשיים ומוכנים לשלם עבור התרפיה הזו המון כסף. 
השבוע  נזכרתי בנוסטלגיה בפינה הקסומה בשוליים של טורקיה, כשהחלטנו לצאת לגליל  לפני שהירוק ידהה ויצהיב.
את חניית הלילה שלנו בחרנו לעשות בפינה קסומה על שפת הכנרת. 
אני לא הולכת לגלות על גבי הפוסט איפה נמצא המקום גם לא אפרסם את שמו. כמו עוד כמה פינות קסומות שגילינו בעולם, הוא שמור רק לבעלי סוד. 
אבל דעו, שמי שאוהב בתי מלון גדולים, רצפות שיש, שולחנות עמוסים באוכל ותכנית בידור בערב, שלא יתאמץ.
החדרים מרווחים אך צנועים. כמעט ספארטנים. מצעים לבנים ונקיים, ושירותים בסיסיים. זהו. לנו זה  הספיק.
הכנרת שהציצה לנו מהחלון הנעימה את שנתנו יותר מאשר בכל חדר ״לוקסוס״.
במקום מועדון לילה יש פינת התבוננות פנימית ומדיטציה. 
כג׳סטה לאורחים מתמידים, בעלי המקום אפשרו לנו להכין בעצמנו את ארוחת הערב שלנו בגינה של המקום ואפילו סייעו לנו בלוגיסטיקה.   
 אני מקווה שהמקום הקטן והקסום הזה לא ייכנע ליזמי הנדל״ן או לעשירים מאירופה, או לסתם ישראלים מתלוננים, ויאפשרו גם לילדי ולנכדי ליהנות מהקסם הזה. 
ואם בכל זאת הצלחתם לגלות את שם המקום, אני מזהירה כי המקום הזה ממש לא מתאים למשפחות עם ילדים קטנים. צריך לטפס מחוף הים ועד החדרים. החוף סבוך, ואין תוכניות בידור משום סוג. ובבקשה, אל תעבירו הלאה....  


  ומי שרוצה כמה תמונות מוזמן להכנס לקישור:       על שפת ים כנרת

2 תגובות:

  1. הייתי לפני כמה שנים רק לבקר את חברה שלי אירית. הם היו שם פעם קבועים מידי שנה. אני לא כותבת את שם המקום כי יש האקרים נורא מסוכנים... חג שמח, להתראות,

    השבמחק
  2. נשמע כמו מקום מושלם לבעלי ולי. אנחנו לא מצליחים למצוא מקום שקט ושלו על מפת ישראל הזו. הכל רועש, מלא אוכל וצעקני כל כך.

    השבמחק