יום שלישי, 24 בינואר 2012

טיילת ליפתא ביום גשם


הטיילת מתחת לשכונה שלנו היא פינת חמד שמורה.
יצאתי לטייל ביום גשם.
בין הספסלים המיותמים שהציבה העירייה, אפשר ליהנות מפינות חמד החבויות  בצלע המדרון הסלעי שחיבר בעבר את ליפתא ורוממה. גזעי עצים שהשתרגו להם בין הסלעים, ושיח צבר עתיק ועצום שכנראה ממנו היה סבא שלי קוטף סברס כשהיה ילד. 
הטיילת ביום גשם ריקה, וחוץ מזוג ברווזים שברחו להם מבית סמוך, והברסלבר שהלך לחפש אותם , כמעט לא היה בה איש.
גם ספסל השידוכים היה ריק.
רגע לפני שכרישי הנדל"ן ינעצו את שיניהם בבתים העתיקים האחרונים המשקיפים על הנוף, אני מזמינה אתכם לצפות במצגת:
  לחצו על הקישור:    טיילת ליפתא

2 comments:

  1. אין ספק שיום גשום וסגרירי שמאפשר טיולון כזה מעורר תחושות ומחשבות, נוסטלגיה וחיבה עזה למקום, הצילומים רגישים ומתחברים היטב, והצצתי גם במצגת ים המלח, את יודעת לתפוש רגעים! לבולעני ים המלח הסבר מעניין! מכירה? פתילת המדבר צילום אדיר!! וכך גם בתיו הנטושים של בית הערבה...והשיר כבר מתפזם ברקע (איך נשכח את בית הערבה...)
    צביקה

    השבמחק
  2. באמת פינת חמד. לצערי כשטיילתי שם ראיתי איך התושבים שם לא יודעים להעריך את זה.

    השבמחק