יום שבת, 14 במאי 2011

ועוד שאלה לסיכום ארועי העצמאות

השבוע קבלתי במייל איזה סקר בנושא מחאתם של בני משפחת שליט. והרגשתי נורא.
האם אפשר להתייחס לנושא ב"כן", ו"לא" או בלעשות "לייק"?
למשפחה של גלעד שליט יש זכות להביע את כאבה, מחאתה, זעקתה בכל דרך.
אין דנים אדם עד שלא מגיעים למקומו. חלילה, אם הייתי במקומם איני יודעת איך הייתי מתנהגת ופועלת.
ליבי עם אביבה, נועם, וכל משפחתם שעוברים ייסורים בצפייה לבנם.
אך השאלות שנשאלות בציבוריות הישראלית הן השאלות הלא נכונות. והעמדתן במרכז המאבק לשחרור גלעד לא מקדמות כלום.
שאלת גבולות המחאה של המשפחה – אינה רלוונטית!
שאלת מידת הסיכון שיגרם כתוצאה משחרור מחבלים רוצחים – אינה לוז העניין!
שאלת שחרור במבצע צבאי – אינה באה בחשבון! (הרי ידוע שהמקום ממולכד בבחינת תמות נפשי עם פלישתים/פלשתינאים)
השאלה שמדינת ישראל ומקבלי ההחלטות צריכים לשאול היא
איך לגרום לחמס לרצות לשחרר את גלעד!
את אחת התשובות אני מניחה יש למקבלי ההחלטות. אבל אין להם אומץ לבצעה.
לא נחוץ אומץ בשדה הקרב, גם לא אומץ להישיר מבט לאזרחי ישראל.
האומץ הוא להחליט לטפל בדרך אחרת לגמרי באסירי החמס המבלים בבתי הכלא שלנו.
לא להיכנע לקבוצות השומרות על "זכויות האדם". שצביעותן מתגלה בכל גדולתה בימים אלה.
לא לחרוג מאמנת ג'נבה, הכל על פי דיני החוק הבין לאומי. אבל בפרשנות המצמצמת. מצמצמת באופן הכי מצומצם שניתן.
לבודדם, למנוע מהם את כל שמותר למנוע. רעיונות – לא חסרים.
ובינתיים, יושב לו החמס ומחכך את ידיו בסיפוק למראה מלחמות ישראל, והתפוררות החוסן הלאומי ונהנה ממשחק ההתגוששות בזירה הציבורית בישראל, בעוד שאסיריו מסיימים תואר שלישי.
לצערי, כמו חוק פיזיקאלי, ככל שדעת הקהל הישראלית מוכנה לוויתורים כואבים יותר כך גם תאבונו של החמס גדל.
כולם מודים בטעויות שנעשו בעבר בטיפול בחילופי שבויים. אבל הכי קל לחזור על אותן טעויות.
ולכן אנחנו זקוקים להנהגה בעלת חזון ואומץ לב שהמדינה חשובה לה יותר מהסקרים.
ועד אז נמשיך ונעשה "לייק" .

2 comments:

  1. צודקת! אני מציעה שתבקרי אותם באוהל ותדברי איתם.
    חוץ מזה גם אני לא מסוגלת לעשות "לייק" לדברים כאלה
    כי אני לא "לייק" אותם בכלל.

    השבמחק
  2. בעיה "מתמטית" הכי קשה! פתרון מורכב ומסובך , אין כנראה דרך אחת, ומה שי בטוח שהיא אינה הטובה ביותר...הכי טוב להמנע משבויים בעתיד! ברור שלהלחם עם מצפון כ"נגד" חוסר מצפון זה כמו שציפלוני ילחם נגד הג'עבר בידיים קשורות לאחור! חסר תקווה ומייאש
    צביקה

    השבמחק