יום חמישי, 31 במרץ 2011

אגודת "בוני בתים" - עוד היסטוריה הסמויה מהעין

ביולי 1903 הקים זלמן דוד לבונטין את הסניף הראשון הארץ ישראלי של אפ"ק - אנגלו פלשתיין קומפני.
זה היה גילגולו הראשון של "בנק אנגלו פלשתין" שהפך ברבות הימים ל"בנק לאומי לישראל".
לבונטין, בנוסף לפעילות הבנק, שם למטרה גם קניית קרקעות בכל "גבולות ההבטחה", למי ששכח – גבולות הארץ המובטחת. בימים ההם קניית קרקעות היתה "גאולת קרקעות" - מטרה שלא התביישו בה.
למטרה זו סייעו לו רבות כמה מראשי היישוב שהיום היינו מגדירים אותם כ "אנשי שמאל".
אדמות ניקנו בבן שמן, לוד, פתח תקווה, דגניה, רחובות, בקעת הירדן, חולדה, כפר תבור וכמובן גם בצפת.
בנק אפ"ק שימש גם כערב ל"קרן הקיימת לישראל" ברכישת אדמות תל אביב.
בשנת 1909 הקים לבונטין סניף בנק אפ"ק בצפת. סבא רבא שלי, יואל ברש"ד, בנקאי, איש לא קל, בעל עקרונות אך גם "בעל מילה ובעל כבוד" בעיר ואחד מנציגי היהודים במג'לה (העירייה, שהיו בה נציגי הערבים והיהודים ), נבחר לכהן כגזבר וסגן מנהל הסניף.
יואל ברש"ד האמין בקידמה, בעבודה, ביזמות ועשה ככל יכולתו לעודד את אנשי צפת לצאת לעבודה ולהשתחרר מכספי החלוקה. כבר בתחילת המאה שלח את ילדיו לבית ספר כי"ח שנוסד בעיר ובכך העלה את חמתם של החרדים  ואף נושל מכספי החלוקה, שהיה זכאי לה מכוח מסורת. הוא הרבה לנסוע ליפו ותל אביב, העיר הצעירה, בכדי לחוש את השינויים ההיסטוריים בימיה האחרונים של האימפריה העותומאנית.
יואל ברש"ד סיפר ללבונטין כי הוא לא היחיד בצפת שמעוניין בשינוי. יש לא מעט אנשים בעיר שיצטרפו.
ב1913 פרסם לבונטין "קול קורא" ליהודי צפת, הוא כותב כי הגיע הזמן לעבור לחיים יצרניים, לצאת מהעיר הישנה , לגאול קרקעות בסביבה ולהקים שכונה מודרנית בסגנון "ערי הגנים" שנבנו באנגליה באותה תקופה. המקום שמציע לבונטין בעצה אחת עם קבוצת היזמים הצפתיים היה הר כנען. הר כנען, הר טרשים קרח בצפונה של העיר. מחוסר במקורות מים, וסחוף רוחות. החורפים בו קרים ושלוגים.
חלק מאנשי צפת הרימו את הכפפה. הם עשו מעשה, הם התאגדו באגודה שקראו לה "בוני בתים", קנו את המגרשים מכספם וקבלו הלוואות נוחות על היתרה. ערכו אספות, תקנו תקנון, ערבו זה לזה.
הם חלמו לצאת מהסמטאות המעופשות והמלוכלכות של העיר, שלמרות שעבר כחצי יובל מרעידת האדמה שהחריבה את העיר, היא לא הצליחה להתאושש. חברי אגודת ״בוני בתים״  חלמו על שכונת גנים , אויר נקי וסניטציה מודרנית.
למרות שלרובם היו בתים מרווחים בעיר הם חלמו על אביב חדש שיגיע.
המעבר לכנען לא היה פשוט. למרות שהמקום סמוך לעיר, עדיין הדרך לשם היתה מסוכנת. כנופיות שודדים ארבו, הערבים בעיר התנגדו לרעיון של התיישבות יהודית על יד צפת וניסו לטרפדה, כאשר לא הצליחו, היו מתנכלים ליהודים שניסו לעלות למקום.
כעבור כשנה מייסוד האגודה, ביצועה נעצר. פרצה מלחמת העולם הראשונה, שהביאה על צפת חורבן, למרות שלא נורתה בתחומה אפילו ירייה אחת. הרעב, המחלות העוני, הריחוק ממרכזי הכוח, ויותר מכל מלחמת היהודים דיללו את העיר וכמעט רוקנו אותה מתושביה היהודים.
השלטון התחלף, המגרשים נעזבו, הופקעו, נמכרו והחלום בשעתו התפוגג.
אין לי ספק כי מעט מאד מהשוכנים היום בוילות על ההר, יודעים את קורות האדמה שעליה בנויים בתיהם, ובזכות מי נגאלו ועברו לידיים יהודיות.


קול קורא לתושבי צפת             
      מסמך הקמתאגודת "בוני בתים"
                 רשימת חברי האגודה
תצלומים: הארכיון הציוני, חטיבה L51

3 תגובות:

  1. איזה יופי. ממש פיסת היסטוריה.
    אני מקווה שהמסמכים שמורים טוב, שלא יתפוררו עוד כמה שנים (בכל זאת הם יחגגו 100 בקרוב).

    השבמחק
  2. פרק הסטוריה מרשים, כאשר זה שזור בתולדות משפחה קרובה זה נוגע עוד יותר, יישר כוח
    השבוע התקיים יום עיון בצפת, ובין המרצים באחד ה"פנלים" היה ארכיאולוג בשם יואל ברשד! הם גם הוא משפחה?
    צביקה

    השבמחק
  3. אל דאגה, המסמכים שמורים בבונקר של הארכיון הציוני בירושלים. מקום בילוי חביב עלי...

    השבמחק