יתכן שחלק מכם כבר ראה את זה, גם אם ראיתם, הצצה נוספת היא מחווה לאישה המופלאה הזו.
שבת שלום
יום שישי, 23 ביולי 2010
אירנה סנדלר - אשה מופלאה
השבוע הייתי עסוקה ולא הספקתי לכתוב משהו בעצמי. אבל קבלתי במייל משהו שריגש אותי במיוחד, ואני רוצה לשתף אתכם.
יתכן שחלק מכם כבר ראה את זה, גם אם ראיתם, הצצה נוספת היא מחווה לאישה המופלאה הזו.
שבת שלום
יתכן שחלק מכם כבר ראה את זה, גם אם ראיתם, הצצה נוספת היא מחווה לאישה המופלאה הזו.
שבת שלום
יום רביעי, 14 ביולי 2010
פול התמנון
לא מעט אנשים, כמוני למשל, למרות שלא התענינו במונדיאל, לא יכלו להתעלם מהדמות שריתקה את העולם, הלא הוא פול התמנון.
אז כמה פרטים מעניינים על התמנון המנצח הגדול:
בתקופת המונדיאל, 40 אחוז מהחיפושים בגוגל בארץ היו בנושא פול התמנון. מודה ומתוודה, יש לי חלק נכבד בעניין. משם אני יודעת את מה שאני מספרת לכם.
לבעלי התמנון הוצע סכום של 30 מליון יורו עבורו. המציעים כנראה מאמינים שהוא יחזיר את ההשקעה.
אחרים ביקשו לקנותו עבור סכומים אסטרונומים, סתם כי רצו להעלותו כתבשיל על שולחן החג. וכאן אפשר להיסחף לפרשנויות על מגיה שחורה ואמונות עממיות שחשבנו שכבר נעלמו מהעולם.
קראתי, שהספרדים דרשו את החזרתו לספרד בטענה כי מוצאו מחופי חצי האי האיברי. הגרמנים, בעלי התמנון, כמובן התנגדו לוותר על הנכס והעניין כמעט שימש עילה למלחמה.
אבל לדעתי את הפנץ ליין בנושא נתן השבוע יונתן בקריקטורה היומית ב"כלכליסט"
http://www.calcalist.co.il/home/0,7340,L-3837,00.html
יום חמישי, 8 ביולי 2010
הגיגים מהשבוע שלא בהכרח יש קשר ביניהם
כבר כמה פעמים לאחר הקנייה בסופר, בבדיקת החשבון, שמתי לב שאין התאמה בין המחיר המצויין על מוצרים מסוימים ובין המחיר שמופיע בחשבון. לרעתי כמובן.
על הקנייה האחרונה שלי בסך 70 ₪ הוסיפו לי "בטעות" 9.30 אגורות. למעלה מ10% !
תחשבו על זה.
קניתי ליטר אחד של מרכך כביסה מרוכז. מפרסמים שבקבוק מרוכז של ליטר אחד שווה בקבוק גדול של ארבעה ליטרים.
נכון.
אבל אם תבדקו, תראו שהפקק של הבקבוק הקטן מכיל חצי כמות מהפקק בבקבוק הגדול...
הבנתם את זה!
קראתי שהדרך הטובה ביותר לשימור הזיכרון, ותיחזוק תאי המוח היא ללמוד שפה זרה.
טוב, זה אתגר קצת קשה בשבילי, אז החלטתי ללמוד מאימא שלי כל שבוע כמה פתגמים בלדינו.
תמיד היא משבצת פתגם ברגע הנכון ובמקום הנכון, שמתאים בדיוק, ואין לו מקבילה עסיסית בעברית.
אז מה היה השבוע:
בויו דה גריו, גרון דה מולינרו - גוף של חרק וקול של טחנת רוח. תאור מדויק של הנכד שלי בשעת התלהבות.
שסטרה ולידה, קוונדו אל דידל, קוונדו איל גוזה - תופרת "מדופלמת", פעם מאבדת אצבעון ופעם מחט. זה מה שאימא שלי אומרת כשרואה אותי תופרת (או מבשלת)...
קארה די לונה – פני ירח (לבנה). כך נראתה האחיינית המקסימה שלי, קורנת מאושר ביום אירוסיה.
נפתלין מרקה – תגית של נפתלין. למרות מתיחת הפנים שעשתה, היא נראית נפתלין מרקה.
המשך יבוא....
ואתן שם, מועדון הקוזינות, מוזמנות להוסיף.
יום שישי, 2 ביולי 2010
עלייתו ונפילתו של "קזינו דה פריז"
בשנה שאמא שלי נולדה נוסד גם "קפה דה פריס" בירושלים.
הוא שכן לא רחוק מהרחוב בו עברו לגור אחרי שנסגר.
כשסבתא שלי היתה מתארת מישהי ממכרותיה כאחת שבילתה ב"קפה דה פריז", היו חברותיה לשיחה, נתקפות בסלידה, אך לא היה קשה להבחין בברק הפתאומי שנצץ לרגע בעיניהן.
בית הקפה, המוקצה בעיניה של סבתי, היה בשבילי אפוף מסתורין , ולאחר חמישים שנה החלטתי לעלות על עקבותיו.
בירכתי בניין הנמצא ברחוב הראשי של שוק מחנה יהודה, דרך כניסה דהויה ועלובה, שעד לאחרונה הוסתרה ע"י בסטות של דגים וירקות, עברתי בזמן וחזרתי לשנות השלושים של המאה הקודמת, ל"קפה דה פריז", שרקד, זימר ותסס בשנות השלושים והארבעים של המאה הקודמת.
בית קפה כזה, אילו היה קיים היום, קרוב לודאי שהיה נשרף ע"י משמרות הצניעות הירושלמים.
תחת שלטון המנדט הבריטי, שם צרפתי לבית קפה, כנראה הוסיף נופך קוסמופוליטי לעיר הפרובינציאלית.
צרפתים כמעט ולא ביקרו ב"קזינו דה פריז". אבל חיילים בריטים היו מגיעים לשם בלויות נערות ירושלמיות לא חסודות, שהתחמקו מביתן, מדדות על נעלי עקב ומחשוף נוסח ג'ין הארלו. צעירים ערבים בני המשפחות החשובות, נששיבי, סככיני, חוסני וסניורה, לבושים חליפות מחויטות ושיער משוח בברלנטין, שתו ויסקי ובירה בחברת ידידיהם האנגלים והיהודים, החליפו קריצות עם הנערות, ורקחו עסקים ומזימות.
באולם המרכזי ניגנה תזמורת שלצליליה זוגות רקדו טנגו, וולס, ופוקס רוק. ומידי פעם עינגו את הילידים בג'סטה לאום כולתום. בחדרים הצדדיים, שדלתותיהם היו סגורים, ישבו קלפנים מעונבים ומזיעים, אפופי עשן סיגריות הימרו בכספים וברכוש, לעיתים גם על נשים.
ובלילות ירח של הקיץ הירושלמי, היתה הפעילות עוברת לגג שממנו נשקף הנוף של נבי סמואל ומוצא.
התזמורת נגנה, על הרצפות המרהיבות של הגג רקדו, שתו ופלרטטו, הכל באלגנטיות אנגלית, מהולה בניחוח לבנטיני.
המלחמה ותהפוכות הזמן לא הטיבו עם "קזינו דה פריס". בחלוף השנים מצא את עצמו בשולי "השוק הגרוזיני", שהיה עד ימים אלה, הרובע המוזנח ביותר בשוק.
הציורים דהו, המרצפות נשחקו, האולמות והחדרים חולקו לדירות קטנות ועלובות. המרצפות שעל הגג כוסו בבטון , והנוף הנשקף ממנו הוא גשר המיתרים ומנופים של רבי קומות ההולכים ונבנים במערב העיר.
אבל יש אומרים כי בלילות ירח, כשהשוק ריק ודומם, אם עוצמים את העיניים אפשר לשמוע את התזמורת של "קזינו דה פריס" מנגנת את Bésame Muhco .
עיטורי המרצפות
שרידי ציורי הקיר ששוחזרו לאחרונה
למגן דויד בחלון לא הפריע הקופידון שמעליו.
גם הבבא סאלי ומלאכי השרת שלו, מסתדרים עם הקופידונים שממול
חדר המדרגות שראה ימים טובים יותר
הדייר של ה"פנטהאוס" חוזר מקניות
מבט מהגג
מבט מהרחוב המשתפץ אל הכניסה של "קפה דה קזינו"
מומלץ: מצגת מעניינת על שחזור ציורי קיר: http://www.slideshare.net/urbanica.org.il/2009-1291254
יום חמישי, 1 ביולי 2010
שלטים בשוק מחנה יהודה
שוק מחנה יהודה מצטלם טוב.
בד"כ תראו בצילומים ערמות של פירות וירקות רעננים וגבעות של תבלינים, שמצליחים להעביר את הניחוחות דרך הצילום.אבל אם תרימו את העיניים, תראו שלל חוטי חשמל גלויים, שבנס לא מקצרים את העיר, מזגנים תלויים על בלימה מעל הסככות, וכמובן את השלטים. שלטים מרוטים כמו השלט המכריז על סיום עבודות הרכבת הקלה ב 2009, שהעירייה אפילו לא טרחה להסירו.
לצד "סופר כיפה", תמצאו את super Jew"" בסיטונות וליחידים, וכאפיות במבצע, ובשוק הגרוזיני המשתפץ השאירו עבד ועלי את חותמם.
קרוב לודאי שתראו שלטים של בעלי מקצועות שלא מצויים במחוזותיכם.
רבים מהשלטים קבועים שם כבר עשרות שנים, לרבות מהחנויות בכלל אין שם, בשביל מה צריך, כולם מכירים.
ואם בעיר הקודש אנחנו נמצאים, נמצא בתוך הצבעוניות וההמולה את השלטים שמסמנים לנו את גבולות המוסר וההתנהגות הרצויים, כמובן עם ההפניות לרבנים המומלצים.
כנסו למצגת ותיהנו:
הירשם ל-
רשומות (Atom)