יום חמישי, 30 ביוני 2011

על חיילים בכותל, סיום קורס טייס, הורים ומנהיגות


השבוע שמעתי בחדשות, שהורים של חיילים שהגיעו לכותל במסגרת סיורים  שעורך חיל החינוך, הביעו את מחאתם על שבמסגרת הסיור, נערכה במקום תפילה ושיחה עם רב הכותל.
מיותר לומר שאין שום אפשרות להכריח חייל או אדם כל שהוא להתפלל. אבל עצם נוכחות בניהם בתוך קבוצה של מתפללים, עוררה אצלם את רגישותם לזכויות הפרט.
אני מנחשת, שההורים המוחים, הם אותם הורים שמתנגדים גם לערוך ברית מילה לבניהם כי המנהג נראה להם אכזרי וברברי.
אני מנחשת, שאותם הורים, הם בין ההורים  שזעקו חמס, כאשר ילדיהם למדו את סיפורי התורה בכיתות א' ב' . אותם הורים, שכנראה דרשו להפוך את שעורי התנ"ך לשיעורי בחירה, בטענה שלימוד התנ"ך זו  כפייה דתית.
לא אתפלא, אם חלק מהם ויתרו על הנחת תפילין ועלייה לתורה ובמקום זה ערכו לילדיהם "טיול בר מצווה"  לפפואה או אפריקה, בכדי להראות להם טכסי חניכה בשבטים הנידחים.
ההורים האלה כנראה ימליצו לילדיהם לערוך טכס נישואין אזרחי בלבד.
אני מניחה שהם נמנים על אלה שמעדיפים לראות את ישראל כמדינה דמוקרטית אך לא יהודית.
ואני שואלת את עצמי, מה יעשו, אם אכן מדינת ישראל תהפוך לכזו.
 סביר שבעתיד, הם ידרשו לציית לחוקי האיסלם, חוקים שיתקבלו  בדרך דמוקרטית. במדינה דמוקרטית.
קרוב לוודאי שהם יהיו הראשונים לעזוב את הארץ, באמצעות הפספורטים שהוציאו , ויחזרו לאותן ארצות שבהן אבות אבותיהם נחנקו בגז. 

ועוד משהו , עם או בלי קשר.
אני צופה בשידור של סיום קורס הטייס.
על במת הכבוד, שורה של מנהיגים, החל מהנשיא ועד הרמטכ"ל, בכל סדר שתבחרו.
מילים נישאות באוויר, על חוזק, עוצמה וחוסן .
גם בירבורים והצהרות בדבר המשט לעזה לא נשכחו ע"י הנואמים הנכבדים.
בשמיים  מפגן של עוצמה, ציפורי פלדה שיודעות להלחם, לרגל, להגן על שמי המדינה ותושביה.
ובו בזמן בשקט, באין מפריע, נכנסים אלפי זרים דרך הגבול הדרומי הפרוץ, איש אינו יודע מה בדיוק כוונתם, איש אינו נותן באמת את הדעת מה משקלם בפגיעה בביטחון האישי של אזרחי המדינה וצביונה, בעצם לאיש לא איכפת. חוץ מפעילי זכויות האדם שדואגים להשאירם פה.
אז מישהו יכול לומר לי,  מה בדיוק הערך של העוצמה הצבאית הזו ????