יום שישי, 18 במרץ 2011

"עוד בית גנוב בצפת"

ערב אחד, בשוטטי באתרי האינטרנט של פלשתין בנסיון לעקוב אחרי מכונת התעמולה שלהם, הגעתי לאתר בשם Palestineremembered. לפתע ראיתי משהו מוכר, הסתכלתי שנית, שפשפתי את עיני, לא אינני טועה, זו החצר של בית משפחתי בצפת.

מה עושה צילום החצר שלנו באתר פלסטיני, ועוד תחת הכותרת "עוד בית גנוב בצפת"?
הכוונה של האתר היתה כמובן, להציג אותו כבית, שכביכול היה שייך לערבים לפני מלחמת העצמאות ב 1948, ולספר כי לאחר המלחמה השתכנה לה שם משפחה יהודית.
ובכן מיסטר אבו מאזן, אני רוצה להעמיד אותך על טעותך , אני חושבת שכצפתי אתה יודע את העובדות, אבל בשבילך האמת לא כל כך חשובה.
אמנם היית ילד קטן שברחת עם משפחתך מצפת, אבל בטח שמעת מפי אביך או סבך על המשפחה שלי שגרה שם. הם הגיעו לעיר עוד בשלהי המאה ה18 לפני שבכלל מישהו חשב על המושג ציונות. הם הגיעו לארץ הקודש כי רצו לחיות בארץ שהובטחה לאברהם אבינו וליהודים, וגם היו להם יחסי שכנות טובים עם שכניהם הערבים בעיר.
אתה גם בטח יודע שהבית שבנה סבו של אבי, נבנה מול בית החולים היהודי "רוטשילד" ובית הספר "אליאנס".
יואל ברש"ד, סבו של אבי, שהיה דמות משמעותית בעיר, ובעל השפעה , בנה בית מידות על מגרש בשולי העיר היהודית כבר ב 1909 , בניית הבית היתה הצהרה לנוכחות היהודים באזור הריק הזה של העיר. והוא גם טרח לחקוק מגני דוד באבני החזית ובשער הכניסה הכבד.
קשה לי להאמין, אבו מאזן, שאם עברת בילדותך ברחובה הראשי של העיר לא הבחנת בבית המרשים ובשער עם מגני הדויד.
בבית הזה , אבו מאזן הנכבד, סבי יואל, הסתיר יהודים שברחו מפורעים ערבים במאורעות 1929 , השער הכבד הצליח להדוף אותם, אבל לפני זה הם הצליחו לשסף את גרונם של כמה יהודים , נשים ילדים וזקנים שלא הבינו מה קרה, מדוע ידידיהם הערבים, שעמם קיימו יחסי שכנים לא רעים , פתאום באו להרגם!
אבל בתעמולה הערבית, כמו בדמיון המזרחי, עובדות ודמיון מתערבבים להם עם השנים.
וכך גם ביתו של סבא רבא שלי הפך פתאום ל"נכס ערבי שדוד" .


הצילום מפנים החצר כפי שמופיע באתר הפלשתיני.




                         


 מראה הבית מבחוץ. שלט הזכרון על ביתו של יואל ברש"ד.