יום רביעי, 26 בינואר 2011

שביתת השקדיות

השקדיות לא פרחו השנה
לא זכורה לי שנה שבה לא ראינו שקדיה פורחת לפני או אחרי ט"ו בשבט.
מהחלון שלנו אנו רואים כל שנה בעונה זו את הואדי של ליפתא, מכוסה בנקודות וורודות ולבנות, משובצות בתוך הירוק הזוהר של העשב שמכסה את האדמה אחרי הגשם.
השנה אין פריחה, אפילו הירוק של העשב אינו זוהר. בגינה שלנו צומחות שתי שקדיות, עכשיו ענפיהן ערומים. הן הוציאו ניצנים, אך הם קטנים ויבשים.
אנחנו נהנים כל שנה משקדים מתוקים, שכייף לאכול אותם צעירים וטריים היישר מהעץ או לקטוף אותם בשלים וקשים ולפצח אותם. הטירחה של קילופם עושה אותם טעימים פי שבע. השנה כנראה לא יהיו שקדים.
האם בעתיד כשנשיר לילדנו "השקדייה פורחת" נוכל להראות להם רק תמונות של פריחת עץ שקד?
נכון, מסבירים לנו את התופעה ב"חום" של החורף הנוכחי ושל הקיץ שחלף. יש אופטימיסטים המקווים שהשבועות הקרובים, אם יהיו קרים וגשומים, יפריחו אותן.
אבל אני רואה בתופעה משהו נוסף. הטבע מעניש את האדם. על פגיעתו ורשלנותו. על שריפה, ועקירה, וזלזול, וכריתה של עצים.
הטבע מזדהה עם העצים הפגועים, השרופים, והיערות הנבראים ללא איזון.
בדרך כלל הטבע, נדיב, וסולח ושוכח.
אבל אולי הגזמנו?
קישור על התופעה :
 http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4016965,00.html