יום שבת, 16 ביולי 2011

חרם חרם חמורותיים, הגירסה החדשה.

הלו, אתם שם,
נראה שהשתגעתם לגמרי! 
הרשת מלאה בפרשנויות מלומדות: האם החוק מדבר על  חרם גיאוגרפי או אידיאולוגי.
מפרי חרם אידיאולוגיים/גיאוגרפיים מעלים רשימות של מפעלים הפועלים מחוץ לקווי 67, עם עדכונים שוטפים וקושיות כמו, האם מפעל "בייגלך זוכמך" ממוקם במודיעין רבתי או במודיעין עילית.  
עכשיו תהיה הזדמנות לתשובה חילונית הולמת, לבד"צים של הכשרויות למיניהן. חברות קייטרינג יציעו תפריט חף ממזון נגוע בכיבוש. ולשם הסרת חשש , אף יציינו זאת בהזמנות לאירוע.  
יהיו גם כאלה, שמעולם לא הקפידו על כשרות יהודית, שיתחילו להתלבט בשאלות כבדות משקל כמו, האם יאכלו טחינה בחתונה של בת הדודה, מחשש שזו חלילה טחינה יהודית שנעשתה באריאל?
בודאי יהיו גם כמה אניני טעם מוסרי, שיחליפו את הבוז'ולה גולן שלנו, בבז'ולה מחבל הריין, החף מכל כיבוש ועוול. או יעדיפו ברגים, שמיוצרים בסדנאות יזע של ילדים בסין, על פני הברגים שמיוצרים ביו"ש, לא עלינו.
בקיצור, התעוררות רוחנית כזו כבר מזמן לא נראתה במעוזי שוחרי הצדק הגיאוגרפיים/ אידיאולוגיים  והוירטואליים.


חוק החרם הוא המצאה מטורפת למציאות מטורפת! 
מציאות בה נשמעים קולות תמיכה של ישראלים באנרכיסיטים שונאי ישראל, קריאות של פרופסורים ישראלים, להחרים את ישראל ולהדירה ממשפחת העמים הנאורים. קריאות ליציאה למלחמת אחים,  ולהצטרפות למשטים, מטסים ושאר הפגנות נגד בני עמנו.
מציאות בה חברי כנסת, בשם הדמוקרטיה, מחזקים את ידיהם של המטיפים לחיסולה של המדינה,  ובצד השני של השוליים, רבנים הזויים שמתעסקים בתאוריות שמבעירות אש. 
אז מה הפלא, שפחד תפס את מנהיגנו, ובמקום לפתור את הבעיות האמיתיות,  הולידו את הביצה הקשה שנקראת "חוק החרם" .
אז לרוב השפוי, אני קוראת  לחזור למשימות שאיחדו באחרונה את רוב העם והוציאו אותנו לפעולה, כמו מחירי המזון השערורייתיים , מחירי החשמל, עמלות הבנקים ועוד כמה עניינים הנוגעים לבריאות, חינוך, ואיכות הסביבה, במקום להתעסק בבידול בהפרדה, בהסתה, בהלשנה.

3 תגובות:

  1. כל מילה בסלע

    השבמחק
  2. יישר כח עצמונה! אני מחשיב עצמי דמוקרט אמיתי, ויש לי בעיה מנטלית עם החוק אבל כל מה שאמרת אני מצדיק במיליון אחוז, זו אותה בעיה שיש לי עם הלאום בת"ז, ברצוני שמפירי חוק זה לא יהיו ישראלים נורמליים, אבל אני לא רוצה שנצטרך לחוק כזה ושלא נצטרך להעבירו באמצעים הדמוקרטיים שלנו, בעיה אמיתית. שנאתי את יפי הנפש, האמנים מחרימי מופעים ביוש, אבל חשבתי שאולי זו זכותם, כאשר התופעה,הופכת לגורפת, ומתחילות התארגנויות הזויות כמו שציינת: כנגד בייגלה וברגים וכו שכל פשעם הוא המיקום הגיאוגרפי, שהממשלה החוקית שלנו כוונה אותם לשם, אז גם אלו שאומרים שעושים זאת בשם הדמוקרטיה הישראלית , מחללים לי את קודש הקודשים, ולכן החוק המטומטם נעשה פתאום יאה! למרות שהחוק הזה עשוי לחזור אלינו כבומרג מהעולם "הנאור"
    צביקה

    השבמחק
  3. עצמונה, קראתי פעם ופעמיים ולא בטוחה שהבנתי לגמרי נגד מה את מתקוממת.
    הקריאה שלך למצוא את המאחד ולא לחדד את הבידול וההפרדה, היא ראויה. מעבר לזה- נראה לי שמה שמקפיץ אותך יותר מהחוק הוא המגזר המחרים שהפך ל"פורע חוק". על זה נסוב חלק הארי של כתיבתך. האם למרות זאת את דוגלת בזכותם לבדוק בציציותיה של הטחינה ומקום יצורה כמו שאחרים בודקים הכשרים? או שאלו ואלו פסולים ומיותרים? לדעתי לגיטימי שאדם יציב לעצמו גבולות ומגבלות כרצונו בתחומי כשרות, אידאולוגיה, בריאות וכל מה שיעלה בדעתו ובלבד שלא יסית, ימריד, יטריד. בחתונה של בת הדודה הוא יכול לרקוד ולשמוח ולשתות מים או להביא איתו סנדוויץ מהבית...
    עירית

    השבמחק