יום חמישי, 30 ביוני 2011

על חיילים בכותל, סיום קורס טייס, הורים ומנהיגות


השבוע שמעתי בחדשות, שהורים של חיילים שהגיעו לכותל במסגרת סיורים  שעורך חיל החינוך, הביעו את מחאתם על שבמסגרת הסיור, נערכה במקום תפילה ושיחה עם רב הכותל.
מיותר לומר שאין שום אפשרות להכריח חייל או אדם כל שהוא להתפלל. אבל עצם נוכחות בניהם בתוך קבוצה של מתפללים, עוררה אצלם את רגישותם לזכויות הפרט.
אני מנחשת, שההורים המוחים, הם אותם הורים שמתנגדים גם לערוך ברית מילה לבניהם כי המנהג נראה להם אכזרי וברברי.
אני מנחשת, שאותם הורים, הם בין ההורים  שזעקו חמס, כאשר ילדיהם למדו את סיפורי התורה בכיתות א' ב' . אותם הורים, שכנראה דרשו להפוך את שעורי התנ"ך לשיעורי בחירה, בטענה שלימוד התנ"ך זו  כפייה דתית.
לא אתפלא, אם חלק מהם ויתרו על הנחת תפילין ועלייה לתורה ובמקום זה ערכו לילדיהם "טיול בר מצווה"  לפפואה או אפריקה, בכדי להראות להם טכסי חניכה בשבטים הנידחים.
ההורים האלה כנראה ימליצו לילדיהם לערוך טכס נישואין אזרחי בלבד.
אני מניחה שהם נמנים על אלה שמעדיפים לראות את ישראל כמדינה דמוקרטית אך לא יהודית.
ואני שואלת את עצמי, מה יעשו, אם אכן מדינת ישראל תהפוך לכזו.
 סביר שבעתיד, הם ידרשו לציית לחוקי האיסלם, חוקים שיתקבלו  בדרך דמוקרטית. במדינה דמוקרטית.
קרוב לוודאי שהם יהיו הראשונים לעזוב את הארץ, באמצעות הפספורטים שהוציאו , ויחזרו לאותן ארצות שבהן אבות אבותיהם נחנקו בגז. 

ועוד משהו , עם או בלי קשר.
אני צופה בשידור של סיום קורס הטייס.
על במת הכבוד, שורה של מנהיגים, החל מהנשיא ועד הרמטכ"ל, בכל סדר שתבחרו.
מילים נישאות באוויר, על חוזק, עוצמה וחוסן .
גם בירבורים והצהרות בדבר המשט לעזה לא נשכחו ע"י הנואמים הנכבדים.
בשמיים  מפגן של עוצמה, ציפורי פלדה שיודעות להלחם, לרגל, להגן על שמי המדינה ותושביה.
ובו בזמן בשקט, באין מפריע, נכנסים אלפי זרים דרך הגבול הדרומי הפרוץ, איש אינו יודע מה בדיוק כוונתם, איש אינו נותן באמת את הדעת מה משקלם בפגיעה בביטחון האישי של אזרחי המדינה וצביונה, בעצם לאיש לא איכפת. חוץ מפעילי זכויות האדם שדואגים להשאירם פה.
אז מישהו יכול לומר לי,  מה בדיוק הערך של העוצמה הצבאית הזו ????

4 תגובות:

  1. עצמונה, הקפדת לכתוב "אני מנחשת" ו"לא אתפלא" ו"אני מניחה", אבל בכל זאת יצרת כאן מין סטריאוטיפ שלא אהבתי. גווני הביניים כה רבים באוכלוסיה שלנו. חבל להכליל. יש המתנגדים לפעילות דתית במסגרת צבאית אבל בחייהם הפרטיים יקיימו את מנהגי היהדות הבסיסיים כמו ברית מילה, בר מצווה וחתונה. יש אחרים שלא יפריע להם להשתתף בתפילה בכותל אבל יחנכו את ילדם חינוך דמוקרטי ויאפשרו לו לבחור האם ללמוד תנ"ך, (או חשבון, או קריאה לצורך העניין) מתי וכמה, לא בגלל שללמוד תנ"ך זו כפייה דתית אלא בגלל שבזמן מסוים יש נושאים שחשובים לו יותר ולכן גם הלמידה שלהם תהיה משמעותית יותר. הסתירה הפנימית בבטוי מדינה יהודית דמוקרטית ברורה וגם האילוץ בשמירה על מדינה יהודית דמוקרטית במרחב המוסלמי בו אנו חיים ברור. אני לא רואה צורך לקשור בין שמירה על מנהג שהוא אכן אכזרי בעיני- ברית מילה, לבין היותנו יהודים. אני הלכתי בתלם אבל אם ילדי יבחרו להינשא בנישואים אזרחיים או לא למול את בניהם לא אצר על כך.
    שבת שלום
    עירית

    השבמחק
  2. באתי לומר שבלבלת אותי הפעם!!! יש עוצמה בדברים שלך, אולי קצת יותר מידי.... השתמשת בטיל יריחו להשמיד ג'וק( לדעתי).
    ואז ראיתי את התגובה של עירית רעייתי והיא פתרה לי את הבלבול, קשה שלא להסכים עם דבריה. למרות שלא על הכל אנו מסכימים. אי אפשר לחשוד בי שאני לא ציוני לאומי,ודמוקרט קיצוני!אבל הפעם יש קצת קושי בחד משמעיות של הטון שלך!
    אבל זו דרכה של חברות דמוקרטית, יש דעות שונות!
    בדמוקרטיה הכלל הוא : שגם אם לא אסכים אם תוכן הדברים אלחם קשות על היכולת שלך לומר אותם
    ביי צביקה

    השבמחק
  3. לפעמים, שמבטאים משהו בהקצנה, זה מעורר מחשבה, תגובה, שאלה. זה בדיוק מה שרציתי לעשות. ברור לי שהתייחסתי לקבוצה קטנה, אך כאשר באוניברסיטת חיפה אי אפשר לסיים טקס עם "שירת התקווה", זו כבר מגמה שמובלת בידי קבוצה קטנה שמנסה להכתיב אג'נדה.
    גוברים הקולות הצעקניים הדוחים כל דבר שנודף ממנו ריח יהדות ולאומיות, כדברים המוקצים מחמת מיאוס. אני חושבת, שמתוך ברירה ומתוך חוסר ברירה, זו מדינה של העם היהודי שצביונה צריך להישאר יהודי.

    השבמחק
  4. עצמונה שלום.
    ראשית אני מסכים לגמרי עם עירית, ישנה בעיה לא פשוטה עם ההנחות שאת מניחה ועם המסלול שאת בונה להם -- כלומר, הייתי יכול על אותו סיפור לבנות הנחות לכיוון אחר לגמרי - וגם הוא אולי היה נכון.
    אבל חשוב להגיד כמה דברים על "מדינה יהודית ודמוקרטית " . עד היום אין הגדרה מהי ומה הוא אותו ערך יהודי. דמוקרטי זה קל וברור ( לשמור ולקיים זה קשה, אבל ההגדרה ברורה).
    מהי מדינה יהודית ? לשמור שבת?(אז אני לא יהודי )לחגוג חגים?( אני חצי יהודי ) אולי לשרת בצבא? ( ואז כמעט כל אוכלוסיית החרדים לא יהודיים..). אולי בכלל להישב בנג זה יהודי ? בקיצור, הקושי של ההגדרה מהי בכלל המדינה היהודית שלנו ברור.
    לכן, צריך מאוד להזהר לשמר את המצב בו בנתיים ( ויש לי חצי פתרון בעניין אבל בסוף) לא מושכים את הסטטוס קו לשום כיוון על מנת לא לפגוע באף אחד.
    לכן, לא ראוי לקיים תפילה ( שהיא דבר חשוב מאוד אבל לא לכולם ) באירוע שכולם צריכים להסכים אליו. תרצו להתפלל - בבקשה , לא במסגרת הסיור. מאוד פשוט ומאוד מכבד את השני. והגיע הזמן שגם הצד הדתי יתחיל לכבד את החילוניים !!. גם לנו יש אמונה רק לא דתית.
    אסור שהצבא יהיה בתוך הפולמוס הזה.
    ועכשיו לקצת פתרונות, לדעתי מה שיעשה סדר או לפחות יוריד את המתח בין היהדות לדמוקרטיה ( ראי את פרשת הרבנים ובתי המשפט הנוכחית - בזיון) היא חוקה.
    חוקה תשים אחת ולתמיד את הגבולות בין דת ומדינה, בין יהדות ולמוקרטיה ובין בתי המשפט לרבנות .
    אבל איך אומרים, עד שזה יקרה ...... אלוהים גדול
    רביד

    השבמחק