יום חמישי, 16 ביוני 2011

הרב ישועה חיים בג'איו מחברון - ראשון גואל האדמות בעת החדשה.

מי מאתנו לא למד בבית הספר על רכישת אדמות אום מלאבס , היא פתח תקווה, בשנת תרל"ח, 1878.
האירוע נחקק כמעשה הציוני הראשון של רכישת קרקעות בארץ ישראל.
סיפור המעשה אף הונצח בשיר, שחיבר ירון לונדון, על ההוזה משה סלומון וחברו יהושע שטמפפר ,שבחזונם ראו את העמק העכור מלא בציוץ של ציפורים.
האומנם הרכישות הראשונות של האדמות בא"י נערכו בסוף המאה ה19?
כדרכה של ההיסטוריה הסמויה מן העין, מסתבר, שקדמה לה רכישה מסיבית ראשונה של אדמות בחברון בשנת 1807 ולאחריה רכישה נוספת בשנת 1811. וכך היה המעשה:
משפחתה של אימי הצליחה לצאת מפורטוגל מהעיר בג'ה, כמגורשים או כאנוסים. לא ברור מה היה מסלול נדודיהם. ענף אחד של המשפחה הגיע למצרים וענף אחר הגיע לחברון כנראה מאחת מארצות הבלקן שהיו תחת שלטון האימפריה העותומאנית שהיטיבה עם היהודים.  שם משפחתם היה בג'איו, על שם עיר מוצאם.
החל משנת 1758 יש עדויות כי בני המשפחה חיו בחברון, התמנו כשד"רים (שליחי דרבן- שליחי המגבית של פעם) , שוחטים ורבנים וחתימות בני משפחה, המתנוססת על מסמכים שונים, מצביעה כי היו בעלי תפקידים בקהילת יוצאי ספרד בעיר.
בשנים האחרונות של המאה ה18, הגיע לחברון הרב חיים ישועה בג'איו ממצרים, והפך לאחד ממנהיגי הקהילה הספרדית הקטנה שבעיר.  
איגרתו של נפוליאון ליהודים בשנת 1799, ערב המצור על עכו, הבטיחה לכל היהודים לשוב לארץ אבותם החוקית ולכונן בה את ארצם. הצהרה זו עוררה תקוות גדולות בקרב היהודים , במיוחד ברחבי האמפריה העותומנית המתפוררת. רבי ישועה בג'איו שכנראה הסתובב בקהילות היהודים בסלוניקי והגיע אף לליבורנו שבאיטליה שבה היה ריכוז גדול וחזק של קהילה יהודית ממגורשי ספרד ופורטוגל, נפגש כנראה עם אישים שהשפיעו על מעשיו. בליבורנו פגש כנראה את הרב הד"ר יהודה ביבס שהיה בן דורו (1767- 1852 ). ביבס היה בעל השכלה כללית ומעורה בהוויות העולם. הוא הסתובב בקהילות אירופה והטיף את רעיונותיו בדבר שיבת עם ישראל לארצו, סילוק בכוח החרב את השלטון העותומני בא"י , ובניית חיים פרודוקטיבים שאינם תלויים בכספי ה"חלוקה". 
קרוב לוודאי שהר' ד"ר יהודה ביבס ינק חלק מרעיונותיו מסבא רבא שלו, הרב חיים בן עטר שהגיע לליבורנו ב1739, וארגן קבוצת יהודים איתם עלה לא"י בשנת 1740. קבוצהנוספת  של עולים הגיעה בראשות הרב חיים אבועלפיה ב1740 לעיר טבריה בכדי לחדש בה את היישוב הישן שחרב 70 שנה קודם לכן.
את העדויות העיקרות על הרב ביבס אנו מוצאים בדברי הרב יהודה אלקלעי שהיה תלמידו וממשיך דרכו ונחשב לאחד ממבשרי הציונות. אותו ר' יהודה אלקלעי שחי בזמלין (זמון, עיר באמפריה האוסטרית הונגרית שנכבשה ע"י התורכים) הוא פרסם את רעיונותיו המהפכניים וה"ציונים" בעזרת אביו של הרצל(שהיה צאצא של הר' טיציאן מסלוניקי)  שחי באותה עיר, ובבית הכנסת שבו התפלל אלקלעי, סבו של הרצל היה "בעל תקיעה"... 
 וכך כך כותב עליו אלקלעי על מורו הרב ביבס: 
"יותר מעל מלמדי השפיע עלי ר' יהודה ב"ר שמואל ביבאס, אשר ממנו שאבתי את עיקרי תורתו, בה הטיף עוד בימים ההם לעליה גדולה בציון ולייסוד מדינה יהודית בארץ ישראל. אין אני יכול להסתיר דברי מוסר השכל אשר שמעתי מפי איש אלקים הרב המופלא, וכבוד ה' מלא. המקובל הר"ר יהודה ביבאס זצ"ל ".

אין ספק כי בשלהי המאה ה18 וראשית המאה ה19 התקיימה בליבורנו קבוצה של יהודים שדברו על "הגאולה" במונחים שונים, לא עוד גאולה שתגיע באמצעות תפילות וצומות, אלא גאולה שתגיע עם חזרת היהודים לא"י וייצרו שם חיים פרודוקטיביים. 
לאווירה זו, של רעיונות בדבר פתרונות מעשיים לגורלם של היהודים בעולם, נקלע הרב חיים ישועה בג'איו מחברון, אני מניחה כי הרעיונות השפיעו עליו השפעה עמוקה, וכאשר חזר לעירו חברון עשה מעשה.
בשנת 1807 מבצע הרב, רכישת קרקעות המהווה פרק חשוב בתולדות המשפחה והקהילה בחברון. בג'איו קונה מאת משפחת שכול החברונית, משפחה ערבית נודעת, חלקת קרקע של 5 דונם. על שטח זה יושב  היום שוק הירקות הסיטונאי של חברון. הרב ישועה חיים בג'איו ביצע את רכישת הקרקעות הראשונה, על ידי יהודים, בעת החדשה, בארץ ישראל 
ב1811, בשלב השני, בחודש מאי, מבצע הרב חיים ישועה בג'איו רכישה נוספת ומסיבית ומשמעותית בהרבה.  הוא חוכר מאת משפחת "תמימי" החברונית  800 דונם בתל רומיידה, בשטח ניצב על פי המסורת קבר ישי .
על שטר המכר חתומים נכבדי חברון הערבים ומקבל את אישור הוואקף המוסלמי.
קרוב לוודאי שסכומי הכסף שנדרשו לקניית האדמות לא הגיעו מיהודי חברון שהיו שקועים בחובות בשנים אלה.
הכספים שבאמצעותם נקנו הקרקעות הגיע ככל הנראה מבני משפחתו האמידה ובני הקהילה הספרדית שישבו במצרים ויועדו לתכלית אחת. - לקניית הקרקעות בחברון.
האדמות נמסרות על ידו כתרומה לקהילה היהודית בעיר.
ללא ספק מעשהו חריג בנוף הארץ ישראלי דאז ושוב , מעשה שכזה, לא יכול להיעשות ללא שיקול דעת, תפיסת עולם וקו מחשבה בעל רציפות הגיונית שאכן בוטאו בצורה מאוד מעשית ותמתית.
קשה להתעלם מהחוט העובר בין הרב יהודה ביבאס, הרב חיים ישועה בג'איו ויהודה אלקלעי, חולמים ומגשימים, שומרי מצוות, שרעיונותיהם ומעשיהם נדחקו לשולי ההיסטוריה.
הרעיונות לשיבת ציון לא נולדו לראשונה במזרח אירופה ולא עם פרשת דרייפוס. אולי הם לא נכנסים להגדרה של הציונות המודרנית, שהחשיבה את מושג הלאום והעם יותר מאשר את הדת, אך בפרוש נקטו לשון אקטיביסטית בניגוד לסריאוטיפ שדבק בהם.
האירוע של גאולת הקרקע בא"י במאה ה 19, לא התחיל בקניית אדמות אום מלבס וייסוד פתח תקווה, כפי שלמדנו בבית הספר, הוא החל כשבעים שנה קודם לכן בחברון ע"י הרב חיים ישועה בג'איו 

שטר המכר נשמר בחזקת המשפחה. האחרון שהחזיק בה היה ר' חיים בג'איו , אחד מצאצאיו של חיים ישועה, שהוגלה מחברון לירושלים, ע"י הבריטים ב 1935, אחרי הפרעות בעיר. בערוב ימיו העביר את התעודות לנציגי העדה החברונית.
אני בטוחה שסב המשפחה, רוכש האדמות בחברון, מתהפך בקברו לנוכח המלחמות הניטשות על זכות ישיבת היהודים על האדמות שקנה, ועל המחלוקת שעוררו בתוך המשפחה עצמה.
איני יודעת מה צופן העתיד לחברון. בפוסט צנוע זה מילאתי את חובתי, אם לא להיסטוריה, אז לפחות לבני משפחתי וצאצאי. 
קצת על הפולמוס בעניין האדמות בחברון:
הערך משפחת בג'איו בויקיפדיה  - כתב וערך דויד בן גיא
* תודה לדויד בן גיא בג'איו, שסייע לי בהרכבת הפאזל ההיסטורי משפחתי, וסייע לי בחקר המשמעות ההסטורית של התעודות .  


שטר המכר של האדמות בחברון
מתוך ספר חברון עמ' 51                       


                   









הרב אברהם בג'איו מחברון  

                                                                       
                      הרב חיים בג'איו, האחרון ששמר על השטר

       

6 תגובות:

  1. מ ר ת ק !!!!!!
    ממחקריך עולה שאת ממוצא פורטוגלי בוסני, אני ממוצא הונגרי עוד חיפוש כזה מעמיק, יסתבר שאני ממשפחה מעורבת של הרצל, נו קדימה לעבודה המשיכי להפוך בדפי ההיסטוריה, אולי נפגשנו בביהכנסת בסרייבו חהחהחה?
    צביקה

    השבמחק
  2. אבות אבותי היו כנראה יהודים מספרד שהגיעו לפורטוגל עם הגירוש ב 1492.
    לבוסניה נסע הרב בג'איו לביקור, ככל הידוע לי אין לנו שורשים שם.
    הרצל נולד בבוסניה, לשם הגיעה משפחתו מסלוניקי הוריו עזבו להונגריה ואחר כך לוינה.
    אם תחפש טוב אולי גם אתה תמצא שורשים בספרד...

    השבמחק
  3. התרגשתי לקרוא את מה שכתבת. נולדתי וגדלתי בשכונת "אוהל שלמה" שכינויה היה "אבו אל באסל" (הסיפור על מקור השמות יסופר בהזדמנות אחרת).
    בשכונה שלי, ממש בשכנותי, גרו כמה משפחות מניצולי הטבח בחברון – משפחת גוזלן ומשפחת החכם באג'יו. החכם באג'יו ואשתו ויזינה ('השכנה' בלאדינו) מרקדה היו מקור השתאות והתבוננות בילדותי. הוא כרב מכובד, לבוש קומבאז (גלימה) ותרבוש והיא דקיקה ואנרגטית, דוברת לדינו וערבית מעורבבים. בתקופה שלא היו טלביזיה ומקורות בידור אחרים הם היו מקור לצפייה שלי. בעיקר בערב יום כיפור כשהנשים היו מביאות לו את התרנגולות לשחיטה. הוא היה שוחט את התרנגולות ברחבה של שכונת החצר הזאת, ואנחנו כילדים היו מסתכלים בהשתאות איך התרנגולת ממשיכות לרוץ על העפר, ללא הראש, מתיזות דם לכל עבר ולבסוף מפרפרות על העפר לפני שהיו נלקחות לטקס הכפרות המשפחתי.
    לימים טיילתי עם בעלי טומי בצפון הודו והגענו למקדש של האלה ההודית קאלי, שהיא חובבת דם של בעלי חיים. עמדנו לראות איך מתבצע הפולחן – משפחות שלמות עם ילדים קטנים עומדות בשקט כשהן מחזיקות גדי קטן או תרנגולת ומחכות בתור להגיע אל הכוהן ששוחט את בעל החיים, מזה את הדם לפני הפסל של האלה קאלי, וכשנגמר זרם הדם מוסר את החיה למשפחה שלוקחת אותו לבישול ולפיקניק לכל המשפחה ברחבי הגן של המקדש.
    טומי אמר לי: איך את לא נגעלת לצפות במחזה הזה?
    עניתי לו: מי שנולד בשכונת 'אוהל שלמה' בירושלים וחזה בכל יום כיפור בשחיטת התרנגולות על ידי הרב באג'יו בחצר הפתוחה כבר לא נגעל ממראות כאלה. ההפך, מעניין אותו לראות איך מתבצע הפולחן בתרבויות אחרות.
    לעניין קניית האדמות בחברון ובמוצא על ידי משפחות ספרדיות ומזרחיות במאה ה-19, הרבה לפני ההיסטוריה הכתובה והמגמתית של התנועה הציונית, הגעתי גם כשחקרתי את תולדות משפחת אימי, רחל לוי, שהגיעה מעיראק לירושלים העתיקה בתחילת המאה ה-20 – 1904.
    מישהו צריך להעלות את זכות הראשונים הזאת על כתב ולפרסם, כולל את הקושאן שאת מפרסמת כאן.
    רות מנור

    השבמחק
  4. מרתק!
    ההסטוריונים החילונים בעבר התחילו לספור את העליות מהעליה "הראשונה" -כדע לקבע בתודעה את העליות הציוניות,ולמחוק מהזכרון הלאומי את העליות הדתיות שהיו הראשונות לחדש את הישוב בארץ.

    העליות הקבוצתיות לארץ ישראל התחילו עוד במאה ה18 על ידי אנשים כמו משפחתך ובעיקר על ידי תלמידי הגאון מולינא ותלמידי הבעל שם טוב שרצו לזכות לחיות בארץ הקודש, ומטרתם לא היתה מדינית, והם אלו שהניחו אבן פינה לעליות הבאות.

    תודה על העדויות שהבאת.מעשיר מאד.

    השבמחק
  5. הצצתי הצצה מעמיקה בבלוג שלך. המון תמונות יפות, קטעי מכתבים, מסמכים ישנים. אין ספק, התיעוד מרשים וכך גם הסיפורים המשפחתיים, אשר להם ערך היסטורי לכל מי שחוקר את תולדות היישוב.

    דעתי היא שכולם צריכים לפעול בדרך שלך, כי מוצאים חומר שלא יסולא בפז.

    בברכה, יהודה בלו.
    http://benhateva.wordpress.com

    השבמחק