המיסיון הסקוטי, וההיסטוריה הסמויה מו העין.

מאחורי ההיסטוריה הנכתבת בספרים , יש סיפורים שלא סופרו מעולם.
אני מביאה סיפור כזה, מחווה לסבא זאב מתתיהו פרל ולאשתו חנה שהיתה לצידו, מנוע שקט אך רב עצמה.
אביב 1942. לכאורה נראה כי החיים בצפת ממשיכים בשגרתם. הבריטים מגבירים את פעילותם לקראת הפלישה הגדולה של הגרמנים שהגיעו כבר עד מצריים. ובלילות הקרים הם מעבירים את זמנם על כוסות בירה בפאב החמים של מלון "הרצליה", השייך למשפחת פרל, ברחובה הראשי של העיר.
מתחת לפני השטח רוחשות השמועות. בניינים אחדים השייכים למוסדות בריטיים וסקוטים מוצעים למכירה.
זאב מתתיהו פרל, בעל המלון, נכנס מדי פעם לפאב, בודק אם הגבייה עבור המשקאות נעשית כנדרש, אבל בעיקר משתדל להאזין לשיחות של הקצינים הבריטים המבוסמים.
הוא כבר רכש לו מוניטין כשחקן שח מעולה ולעיתים קרובות מגיע המושל הצבאי של העיר למלונו על מנת ליהנות מכמה סיבובי משחק, זו גם הזדמנות לברר מה הלך הרוחות בין היהודים בעיר, אבל זאב הערמומי, שמזמין אותו לכוס ויסקי, מצליח לסחוט עוד כמה ידיעות על כוונות הצבא הבריטי בעיר. בינתיים יש לשנים אויב משותף, הגרמנים.
צבא רומל מאיים על דרום הארץ ויש לשתף פעולה. הקצין הבריטי יודע היטב כי שיתוף פעולה כזה לא ימצא אצל ידידיו הערבים המצפים לפלישת הצבא הגרמני.
הקצין הבריטי יודע טוב מאד על פעילותם של ילדיו של זאב ב"מחתרת". הם נעצרו כמה פעמים, ושוחררו. הוא גם יודע כי מאחורי קבלת הפנים הלבבית של זאב ומשפחתו מסתתרת פעילות מחתרתית. בעמקי ליבו הוא רוחש להם סימפטיה. לעיתים מעלים עין. בסך הכל הוא היה רוצה לחזור למולדתו ולהתחיל ליהנות מכספי הגמלה שיעניק לו הכתר הבריטי. נמאס לו כבר מהלבנט המטורף הזה.
זאב מגיש לו כוסית נוספת ומנסה לאמת את השמועות על כוונת המיסיון הסקוטי למכור את המבנה היפיפה העומד על מגרש ענק בכניסה לעיר.
המבנה ששימש עד 1936 קולג' לנערי צפת היהודים והערבים, הועבר לטובת המושל הצבאי הבריטי. אך זה עתה הסתיימה בניית המשטרה על הר כנען והבריטים מתכנים להעביר את מושבם מהמיסיון לשם.
זאב יודע כי מיקומו של המבנה נמצא בנקודה אסטרטגית ראשונה במעלה. הוא שולט על הכניסה לעיר היהודית.
הוא גם יודע שהמתח בין היהודים לערבים בעיר רק יחריף כאשר תוכרז מדינה עברית בארץ ישראל.
במקרה כזה מי שישלוט על המבנה יכריע את הכף במאבק.
הקצין רומז כי אכן הבניין כנראה יימכר ואפילו התחילו מגעים עם קונה נוצרי מחיפה.
זאב מאפשר לקצין לנצח אותו. בליבו חושב, "אתן לו עכשיו את השח, מאוחר יותר יקבל ממני את המט. יש להתחיל לפעול".
כעבור שעה קלה הוא מתקשר ליהודה מייברג, גם הוא בעל מלון, לעיתים הם מתחרים זה בזה ולעיתים עושים עסקים ביחד. לשניהם ילדים פעילים בהכנת הנוער הצפתי ליום פקודה ושניהם רואים עין בעין את המאבק לעצמאות.
לאחר התייעצות הם פונים לנציגי הקק"ל וקופת חולים ומבקשים מהם להיכנס באופן רציני לרכישת המקום.
שום תגובה לא מגיעה. עבור הקק"ל צפת היא פריפריה נידחת, קרוב לוודאי שאם תבוצע תוכנית החלוקה, תהפוך העיר לערבית וספק אם יש טעם להשקיע.
הם לא מרפים, מחפשים קשרים עם בעלי השפעה ביישוב. הם פונים לקופת חולים של העובדים בא"י שהחלה לגלות עניין במבנים בעיקר בשל המוסדות הרפואיים שנבנו בה. .
שום דבר אינו קורה. הקק"ל וקופ"ח, כדרכם של מוסדות בירוקרטים, מתמהמהים למרות הלחץ מצד י' גייגר, הפעיל לטובת העיר שמשגר להם מכתבים דחופים בנידון.
זאב פרל ומייברג מחליטים להתחיל ולפעול, לפני שהמתחרה הנוצרי בחיפה יסגור את העסקה.
הם נפגשים עם נציג המיסיון מר סלאון, שמגיע עם המהנדס מר שורמבלאט.
הם מציעים לו סכום של 9000 לא"י, סכום שאין להם. הם הצליחו לגייס רק 2000 לא"י, אבל הבנקים בצפת יסכימו להשלים להם את הסכום במידה וימשכנו את בתי המלון שלהם כערבות.
הם לא יכולים לקחת סיכון ולתת למקום להשמט מידי ידיים יהודיות, ולו גם במחיר סיכון רכושם הפרטי.
בינתיים נשלחים מכתבים דחופים נוספים מהנהלת קופת חולים בעיר להנהלת הוועד הפועל של ההסתדרות. אבל אלה אינם מזדרזים לפעול.
שני היהודים, שכבר רכשו ניסיון רב בעסקי נדל"ן בעיר, מכירים היטב את הנפשות העומדות במוקדי הכוח הפוליטיים של קק"ל.האחרונים מרבים לנפוש בבתי המלון שלהם בחדשי הקיץ החמים, הם יודעים כי אלה לא יניחו לבניין להירכש ע"י הצפתים הנוטים בדעותיהם לתנועה הרביזיוניסטית, ויזדרזו לרכוש את הבניין בהקדם מידיהם. הם יתפסו שתי ציפורים במכה אחת. גם יגאלו את הבניין ויעבירו אותו לידיים יהודיות ויתכן וגם יוכלו להרוויח כמה לא"י ממכירתו לקק"ל או לקופ"ח.
סיום העסיקה תופס תאוצה, בינתיים מגיעים נציגי קופ"ח לפגישה עם מר סלאון ומנסים לשכנע אותו למכור להם את הבניין במחיר נמוך מזה שהציעו מייבג ופרל. הנציג מסרב. "קצת אחרתם", הוא אומר.
ביוני נחתם זיכרון דברים בין המיסיון ובין פרל מייברג.
הקק"ל מתעורר. הם שולחים בדחיפות את נציגם מר נחמני לצפת על מנת להמשיך את הרכישה ולהעביר את הזכויות של פרל ומייברג, שהבטיחו ברכישה המהירה שלהם את העברת הבניין לידים יהודיות.
בדיוק כפי שצפו השניים חודש מראש, הם תפסו שתי ציפורים. גאלו את הבניין שעכשיו נמצא בבעלות יהודית וגם קבלו דמי תיווך מהעסקה.
כשאני עוברת היום ורואה בכאב את הבניין המתפורר, לא פעם עובר הרהור בליבי שאולי לו היה נרכש ע"י ה"נוצרי מחיפה" יתכן שזה היה שומר על כבודו ושימורו יותר ממה שעושה בימינו עיריית צפת לבניין . אני מניחה שסבא זאב, שנלחם עבורו לפני כ 70 שנים מתהפך בקברו.

בניין המסיון שהוסב לבית הבראה של קופ"ח -"בית בוסל"

מקור מסמך: הארכיון הציוני, חטיבה KKL5

 על תולדות המבנה:

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=539043