זהבי חסכני, אהבה למכירה וציטוט למחשבה.

כל ימיו התפרנס נתן זהבי מהג'ננה שלו. נושך ובועט, מתעצבן וצועק על כל מה שנודף ממנו ריח ממסדי, מאובן, מסואב, לא צודק.
במידה מסוימת הוא הצליח לצרוח את זעקתם של העשוקים, האלמנות, היתומים והקשישים, להעיף כיסא פה ושם, ובעיקר לצעוק בקול מה שהרבה חושבים.
על הדרך גם התפרנס מזה, אבל מישהו הרי צריך לעשות את העבודה.
אז למה אני מרגישה צביטה בלב כשאני שומעת את "זהבי החסכני", שצריך למצוא עכשיו את פרנסתו אצל הפריץ?

כמה פשוט למצוא אהבה!
אקדים ואומר שאין לי שום דבר נגד שידוכים באינטרנט.
אבל בין שלל הפרסומות המטומטמות שנוחתות עלינו חדשות לבקרים, יש אחת שמעצבנת אותי במיוחד.
זו הפרסומת של "love me", אתר הכרויות באינטרנט.
"כמה קל לזכות באהבה" - כמו כל רכישה באינטרנט, רק להקליק ולבחור.
האהבה של "love me" היא משהו בסגנון "הקלק next"
והיא בעיקר, טובה למכירות.

וציטוט למחשבה:
"חסרי הכישרון מצליחים פעמים רבות יותר מהכישרוניים, אלה שאינם מבינים עומדים במבחן הרבה יותר טוב מהמומחים, כי בצמתים החשובים יושבים המון אנשי פיננסים מדומים ומכוונים את הכלכלה העולמית, ואילו האמיתיים יושבים בקפה שווארצר או בקפה מרקו. גם כאן מתנהל המאבק למען מיתוס משולל יסוד, כשם שבמדע מחפשים אמת בלתי קיימת ולא באמת רצויה. כאן מחפשים הון שאין לו שום משמעות, ולמען ההון הזה מאבדים נכסים שיש להם משמעות. בסופו של דבר, כל הרדיפה הזו אין בה ממש, כמו כל דבר בעולם....
הומניזם? בין כך ובין כך אנו נואמים נגד המלחמה לשוא, זו שותקת ובאה.."
אנטל סרב, מסע לאור ירח, עמ' 194.
הספר המקסים הזה נכתב במחצית שנות השלושים של המאה ה20. מסוג הספרים שיש בו אמיתות ניצחיות, מסוג הספרים שהם נכס מלא משמעות. שווה קריאה.