יום רביעי, 16 בפברואר 2011

אוטובוס ביום גשם

אין קדרות כקדרותו של אוטובוס בירושלים ביום גשם.
האפור באוויר , אפור יותר,
הצפיפות הרגילה, גדולה יותר,
ריחות המעילים הרטובים של הנוסעים, חריפים יותר,
העניים הירושלמים , עניים יותר,
הזקנים הכפופים הסוחבים סלים, זקנים יותר,
השתיקות של הנוסעים, דמומות יותר,
העצב הירושלמי כאילו נדחק כולו לתוך אוטובוס בירושלים, ביום אפור של גשם.
אז ירדתי בתחנה וקניתי לי זר כלניות.



5 תגובות:

  1. הסתבך לי קצת בתגובה
    כתבת ברגישות פרוזאית, אבל אפשר לראות גם יופי ביום סגריר עם גשם וחורף
    סוף סוף, וגם פרחים מצאת לנחמה
    צביקה

    השבמחק
  2. נשמע כל כך מדכא. זר כלניות הוא נחמה פורתא לעצב העירוני...
    עירית

    השבמחק
  3. ואללה נוגע,
    אוהב את הנחמה בכלניות.
    אולי תעברי לנייר?
    נשמע כמו אולי תעברי לנייד..:-)

    השבמחק
  4. אחי,
    ואני ציפיתי ממך לתגובה בנוסח "אחותי, אולי כבא תיקני אוטו"
    בוא לירושלים.

    השבמחק