יום חמישי, 17 ביוני 2010

אסירי עמנואל ושופטי ישראל


די, תגידו השתגענו לגמרי?


נראה שאותו היגיון שהוביל לקבלת ההחלטות בנושא המשט הוביל את שופטי הבג"צ בעניין בית הספר בעימנואל.


כלומר, מה שאפשר בכוח, אפשר ביותר כוח. או, תהיה צודק אבל טיפש.


מי שהיה חושב כמה צעדים מראש היה מבין ששום פסיקת בג"צ לא תרתיע את החרדים.


אותם אנשים שאבותיהם עלו על המוקד על קידוש אמונתם, בג"צ קטן עליהם.


עוד לא למדנו שבסוגיות מורכבות ועדינות יש צורך למצוא פתרונות ע"י הדברות?


פתרונות של הדברות אינן בהכרח כניעה.


המדינה שלנו המורכבת מפסיפס רחב של עדות, וזרמים, לאומים ודתות חייבת למצוא פתרונות קונסטרוקטיביים ולא פתרונות של כוח.


פתרונות שיכבדו ויקרבו, פתרונות שיחפשו את המכנה המשותף ולא יעלו על נס את השונה.


לחפש את האינטרסים המשותפים של הקבוצות, מבלי להתערב להם באורך הגרביים של


תלמידותיהן בבית הספר.   


די, הגיע הזמן, שלא כל סוגיה, בעיקר שהיא כל כל מורכבת תגיע לערכאות משפטיות.


הבג"צ קבע מה שקבע על פי עקרונות החוק, אבל למה לעזאזל זה היה צריך להגיע לבג"צ?


אני מציעה למקבלי ההחלטות, שיחשבו כמה דורות קדימה אם אנחנו רוצים שהמדינה תמשיך להתקיים.


החרדים, בניגוד לחכמינו היושבים בממשלה ובמשפט, הרבה יותר חכמים. עכשיו הם מודיעים שהם ילכו לכלא, אבות, אמהות ותינוקות, ללא דחייה ללא הקלות!


למרות שהם לא מחוברים לטלוויזיה הטמאה, הם יכולים ללמד אותנו שיעור בתקשורת .


אבל יש גם משהו טוב בסיפור, אותן אמהות מטופלות בילדים רבים, תיזכנה לחופשה של שבועיים.


בלי כביסה, בלי בישולים, בלי טירטורים, הכל על חשבון המדינה הציונית.