יום שלישי, 28 בדצמבר 2010

פרצו לי לפייסבוק

השבוע קבלתי הודעה מפייסבוק שמישהו, שסביר שאיננו אני, ניכנס לפרופיל שלי. והם ממליצים בפני להחליף סיסמא.
ואני שאלתי את עצמי, מיהו ההקאר אי שם בבלגיה שאני מעניינת אותו?, אני, שבקושי פותחת את הפייסבוק , ויש לי בקושי מאה חברים, שגם זה לא חכמה גדולה, כשיש אחות דתייה ברוכת ילדים ונכדים, שכולם ביקשו ממני חברות.  ואיזה עניין גילה הפורץ בתמונות שלי עם הנכד? אני לפחות מקווה שהוא קרא את הבלוג.
אז בהזדמנות שכבר ביקרתי את עצמי, התחלתי לשוטט בין מכרי. וגיליתי שאפשר להגות תורה שלמה של טיפוסים על סמך הפרופיל שלהם בפייסבוק.
אתחיל עם החברים שיש להם אלפי "חברים". לרגע נראה שהם לקחו יחצן או מעצב תדמית על מנת לסייע להם לאסוף כל כך הרבה שמות, של סלבס, פוליטיקאים, חברי כנסת ושרים, צעירים, מבוגרים, בני כתה שלא היה להם קשר איתם כבר 50 שנה(כמוני למשל), אבל הם ברשימה המפוארת. הם גאים להציג את האוסף הנוצץ שלהם שמרומם אותם מעם. ואני שואלת את עצמי, מתי יש להם זמן לתקשר עם  כל אלפי אנשים? מה הם עושים עם כל המיילים או ברכות ה"שנה טובה" שהם מקבלים? אייך הם מזהים איזה מסר באמת חשוב? ואייך הם בוחרים את מי להזמין לחתונה של הילדים שלהם? הגעתי מסקנה שאלה אנשים שבסופו של דבר, או שרוצים למכור משהו או לקנות משהו.
יש "חברים" שה"דף" שלהם מלא בצילומים עם הבחורות הכי חתיכות והכי צעירות במשרד שלהם, והיות שהם גם הבוסים, אני מניחה שגם לאותן פרגיות יש אינטרס להופיע בתמונה סחבקית עם הבוס. אלה מתגאים להתהדר בהערצה כלפיהם. אז כנראה שמתחת לבוס עם הכרס, שאוטוטו פורש לגמלאות, מסתתר פיטר פן שאשתו מסרבת להצטלם איתו.
יש "חברים" שמפציצים את הדף בתמונות של הנכדים, אין להם ולו תמונה אחת ללא הפרצוף החמוד של אחד הנכדים מציץ בשולי או במרכז התמונה. הנכדים מופיעים בכל פוזה וצורה וכמובן גם בסרטוני יוטיוב: הנכד עושה את הצעד הראשון, הנכדה עושה קוקו, והכי חשוב: "תגיד סבא!!" את אלה אני דווקא מחבבת אבל לא יודעת מה הילדים שלהם אומרים על החשיפה של ילדיהם.
יש "חברים" שמפגינים צילומים מכל טיול שלהם ברחבי העולם, תמונה עם החותנת למרגלות האייפל, עם החבר'ה מהמילואים על ג'יפים בירדן, עם החבר'ה מחוג המשוטטים בגרנד קניון ועם כמה בושמנים מהטיול באפריקה. שוטטות בפרופיל שלהם מספק לי מסע וירטואלי וחברתי ברחבי הגלובוס
אי אפשר בלי ה"חברים" חובבי ספורט האקסטרים, הם מצלמים את עצמם במהלך צניחה חופשית, מניפים את הדגל על פסגת האוורסט, שועטים בסללום במסלולי סקי בערבות אלסקה, ומתנשקים עם צב ענק באיי גלפגוס. מה לעשות, אני כנראה הולכת ומזדקנת בעוד שהם מצליחים לנסוע אחורה בזמן. הם צונחים טסים וצוללים, בעוד אני חוששת לצאת לסופ"ש בים המלח שמא בדיוק אז יזוע השבר הסורי אפריקאי.  


וכמובן יש את אלה שאתה נכנס לדף שלהם ועל כל לשונית שתלחץ מופיעה ההודעה כי הפרטים שלהם חשופים רק לבעלי סגולה מורשים. אלה כמובן לא "החברים" שלי, הצצתי בפרופיל שלהם מתוך רשימות ה"חברים" של ה"חברים" של ה"חברים"... אלה המסתוריים, הכי מסקרנים.


טוב, אחרי הפוסט הזה כנראה כבר לא אקבל "בקשה לחברות" מאיש.



6 תגובות:

  1. ולכן, יקירתי, יצאתי מהפייסבוק. למרות שאני מקבלת הודעות שהמוני חברים מחכים לי בפייסבוק. מי שצריך אותי- יתקשר.
    להתראות בשמחות.

    השבמחק
  2. חני קולטון (של דוד)29 בדצמבר 2010 בשעה 12:45

     לשמחתי אין לי פייסבוק! לא מתחברת לזה... אבל שמחה להיות חברה אמיתית ולא רק וירטואלית!

    השבמחק
  3. את לא יחידה. אבל הדור הצעיר כנראה מכתיב את התופעה.

    השבמחק
  4. חני, עם כל החסרונות, זו גם דרך טובה לראות את התמונות של כל השבט.
    מסכימה איתך שזה לא תחליף לחברים אמיתיים

    השבמחק
  5. עברתי בית ספר השנה.... הפייסבוק עזר לי בצורה אדירה לשמור על קשר עם חברות מבית ספר קודם, ולפתוח קשרים חדשים..
    יש לפייסבוק יתרונות וגם חסרונות. הרבההה חסרונות.

    השבמחק
  6. היו לי 500 חברים בפייסבוק, אפילו יותר. לפני כמה ימים החלטתי לעבור על הרשימה וגיליתי להפתעתי שחצי רשימה לא מענייניתת אותי והם סתם תופסים מקום בדף הפייסבוק שלי.
    על ן, החלטתי למחוק את החשבון הזה ולפתוח חדש, רק שהפעם אני מסננת את מי אני מוסיפה ואת מי לא :)

    השבמחק