יום שישי, 2 ביולי 2010

עלייתו ונפילתו של "קזינו דה פריז"




בשנה שאמא שלי נולדה נוסד גם "קפה דה פריס" בירושלים.
הוא שכן  לא רחוק  מהרחוב בו עברו לגור אחרי שנסגר.
כשסבתא שלי היתה מתארת מישהי ממכרותיה כאחת  שבילתה ב"קפה דה פריז", היו חברותיה לשיחה, נתקפות בסלידה, אך לא היה קשה להבחין בברק הפתאומי שנצץ לרגע בעיניהן.
בית הקפה, המוקצה בעיניה של סבתי, היה בשבילי אפוף מסתורין , ולאחר חמישים שנה החלטתי לעלות על עקבותיו. 
בירכתי בניין הנמצא ברחוב הראשי של שוק מחנה יהודה, דרך כניסה דהויה ועלובה, שעד לאחרונה הוסתרה ע"י בסטות של דגים וירקות, עברתי בזמן  וחזרתי לשנות השלושים של המאה הקודמת, ל"קפה דה פריז", שרקד, זימר ותסס בשנות השלושים והארבעים של המאה הקודמת.
בית קפה כזה, אילו היה קיים היום, קרוב לודאי שהיה נשרף ע"י משמרות הצניעות הירושלמים.
תחת שלטון המנדט הבריטי, שם צרפתי לבית קפה, כנראה הוסיף נופך קוסמופוליטי לעיר הפרובינציאלית.

צרפתים כמעט ולא ביקרו ב"קזינו דה פריז". אבל חיילים בריטים  היו מגיעים לשם בלויות נערות ירושלמיות לא חסודות, שהתחמקו מביתן, מדדות על נעלי עקב ומחשוף נוסח ג'ין הארלו. צעירים ערבים בני המשפחות החשובות, נששיבי, סככיני, חוסני וסניורה, לבושים חליפות מחויטות ושיער משוח בברלנטין, שתו ויסקי ובירה בחברת ידידיהם האנגלים והיהודים, החליפו קריצות עם הנערות, ורקחו עסקים ומזימות. 
באולם המרכזי ניגנה תזמורת שלצליליה זוגות רקדו טנגו, וולס, ופוקס רוק. ומידי פעם עינגו את הילידים בג'סטה לאום כולתום.
בחדרים הצדדיים, שדלתותיהם היו סגורים, ישבו קלפנים מעונבים  ומזיעים, אפופי עשן סיגריות הימרו בכספים וברכוש, לעיתים גם על נשים.
ובלילות ירח של הקיץ הירושלמי, היתה הפעילות עוברת לגג שממנו נשקף הנוף של  נבי סמואל ומוצא.
התזמורת נגנה, על הרצפות המרהיבות של הגג  רקדו, שתו ופלרטטו, הכל באלגנטיות אנגלית, מהולה בניחוח לבנטיני.
המלחמה ותהפוכות הזמן לא הטיבו עם "קזינו דה פריס". בחלוף השנים מצא את עצמו בשולי "השוק הגרוזיני", שהיה עד ימים אלה, הרובע המוזנח ביותר בשוק. 
הציורים דהו, המרצפות נשחקו, האולמות והחדרים חולקו לדירות קטנות ועלובות. המרצפות שעל הגג כוסו  בבטון , והנוף הנשקף ממנו הוא גשר המיתרים ומנופים של רבי קומות ההולכים ונבנים במערב העיר.
אבל יש אומרים כי בלילות ירח, כשהשוק ריק ודומם, אם עוצמים את העיניים אפשר לשמוע את התזמורת של "קזינו דה פריס" מנגנת את Bésame Muhco .






                        

                                                                       עיטורי המרצפות

                         

                                                

                                                                     שרידי ציורי הקיר ששוחזרו לאחרונה

     



                                                           למגן דויד בחלון לא הפריע הקופידון שמעליו.  

                             





                                   גם הבבא סאלי ומלאכי השרת שלו, מסתדרים עם הקופידונים שממול

                                                                         



                                                                חדר המדרגות שראה ימים טובים יותר

                           



                              



                                                                                        

                                                            הדייר של ה"פנטהאוס" חוזר מקניות

                               



                                                               מבט מהגג  

                                                       

                                          

                                                    מבט מהרחוב המשתפץ אל הכניסה של "קפה דה קזינו"

                           

                                                                                                                                                                                                                         

        מומלץ: מצגת מעניינת על שחזור ציורי קיר:      http://www.slideshare.net/urbanica.org.il/2009-1291254

                                                     


10 תגובות:

  1. מדהים, את יודעת מי נשיחזר את הציורים?

    השבמחק
  2. נדלג בזמן לשנת 2100.
    מה תהייה הנוסטלגיה שלנו?
    הניצוץ בעניים על פירמוט המחשב<img title="סבבי" src="http://israblog.nana10.co.il/moodicons/smile.gif&quot; border="0" alt="סבבי" width="15" height="15" />
    חיי המשחזרים יהיו קשים למדי.
    למשל לשחזר את הבמה של כוכב נולד 8...
    או את הפרסומות לתחבושות הגייניות..
    או שכבר הכל וירטואלי כך שכמעט חוץ מגשר המייתרים לא יהיה כמעט שום צורך לשחזר כי הכל ממילא מרחף המרחב הקיבירנטי.
    לילה טוב   ניראה שאני זקוק לכמה שעות שינה טובות.

    השבמחק
  3. גיסתנו .אשרייך על חוויה שכזאת.

    השבמחק
  4. רואה שחורות6 ביולי 2010 בשעה 1:43

    אתה יודע כמהימי עיון וכנסים נערכים בנושא שמירת מידע? מסתבר שכל הדסיקטים והדיסקים ושאר המאחסנים לא מחזיקים מעמד לאורך הרבה שנים.
    מה ישאר אחרינו? זו באמת שאלה. השאלה גם אם יהיה למי להשאיר. 
    אני השארתי חקוק בבטון את תאריך תיקון המדרגות בביתנו.....

    השבמחק
  5. רואה שחורות6 ביולי 2010 בשעה 1:45

    אהובה, גם את יכולה לקפוץ לשם בביקורך הבא בירושלים.

    השבמחק
  6. רואה שחורות8 ביולי 2010 בשעה 3:49

    תודה

    השבמחק
  7. נהניתי לקרוא ולראות את התמונות, האם את יודעת מה היה בקזינו פריז בשנות השישים המאוחרות?

    השבמחק
    תשובות
    1. אני חושבת שבשנות השבעים היה שם בית קפה שנסגר, היום בית דירות מוזנח ביותר. בקומת הקרקע פתחו בשנה שעברה פאב על שם הקפה המיתולוגי. אבל אפשר לעשות סיבוב ולשאול את הותיקים במקום. בטח יש כאלה שזוכרים

      מחק
  8. אני נולדתי בגג הזה, יש לי תמונות כילדה בת שנתיים בגג

    השבמחק
  9. לירושלמית לשעבר, אשמח אם תחלקי איתנו חויות מהמקום הזה. תמיד שאלתי את עצמי מי גר שם , מה היה שם אחרי שהקפה נסגר. תודה.

    השבמחק