יום שלישי, 18 במאי 2010

היא והוא בשבועות

אין כמו חג השבועות להבליט את שוני הטעמים בינה ובינו.


היא – מאכלי פסטה,  הוא – בורגול


היא - תפוחי אדמה, הוא - אורז


היא – מאכלי גבינות, הוא - בשר


היא - עבשות מסריחות ועתירות שומן ולא בוחלת ברכות מתובלות, הוא-  רק צפתית וקשקבל


היא – קישואים וברוקלי מאודים, הוא  - עדשים ובמיה


היא – כמה שפחות מבושל, הוא – מאכלי קדירה וחמין


היא – קינוחים עתירי שמנת, הוא אבטיח ופירות.


היא – מוכנה לנסות כל דבר חדש (כשר), הוא -תפריט קבוע ממטבחן של אחיותיו


אז איך מסתדרים?


יופי. כפית יוגורט על הבמיה, ירקות מאודים הולכים יופי עם קדרת בשר, בורגול מסתדר עם הברוקלי. וליד הפנה קוטה אפשר להוסיף פלח אבטיח. וחוץ מזה היא אוכלת הכל ובד"כ מעדיפה שיבשלו בשבילה.   


שבועות הוא החג שלה. חג העצמאות. לפחות במטבח  


ועצמאות זה גם אחריות!


 


וכמה דוגמאות למה שיצא:


                                                        לראשונה בחיי הכנתי קרעפלך . עבודת יד קומפלט.




        


                                                          




 


   הפנה קוטה לקינוח. צילום ההגשה בהשפעת תוכניות הבישול הפלצניות. לא לדאוג, ל 12 האורחים היא הוגשה בצלוחיות נייר


 


                                       


 

6 תגובות:

  1. אני איתך בכל המאכלים , ואיתו רק בסוגי הגבינות....

    כל הכבוד למעשה ידייך

    השבמחק
  2. הי עצמונה,
    פוסט מדליק
    הצילומים נהדרים - במיוחד של הפנקוטה...
    שיהיה סופשבוע נעים!

    השבמחק
  3. הי עצמונה כל הכבוד האתגר הבא זה הבורמס ואז התקבלת למישפחה

    השבמחק
  4. רואה שחורות22 במאי 2010 בשעה 12:39

    אני לא רוצה לצאת בהצהרות, אבל נראה לי שאת הבורמס אשאיר למתחרות.

    השבמחק
  5. גיסתנו. נכון, כל הכבוד לקרייפלך שהכנת.אבל לא יעזור, רק ביטוי השם גורם לבן זוגך להעדיף את האוכל של אחיותיו מה לעשות כולנו כאלה במשפחה לא גדלנו על פשטידות וקרייפלך, נסי לשכנע אותי לטעום.. בחיים לא!

    השבמחק