יום ירושלים.
מה לא נכתב ולא נאמר.
אני רוצה לספר לכם על תופעה מיוחדת בירושלים. אני בטוחה שרבים מכם לא מכירים אותה במקומות מגוריכם.
מה קורה שאתם מאבדים חפץ? גם אם היה בעל ערך כל שהוא? לרוב אתם מוותרים, אומרים כפרה, וממשיכים הלאה, כי מניסיון,
כמעט שאין סיכוי שיחזור אליכם.
מה קורה אם מצאתם מוצץ או בקבוק של תינוק, עט, כיפה? בטח לא הייתם טורחים לשלוח מבט שני.
במחוזותיי, אפשר למצוא פתקים המקשטים את עמודי חשמל, חדרי מדרגות ולוחות מודעות בנוסחים שונים ומשונים המכריזים על חפצים שבעליהם מבקשים את עזרת הציבור למצאם, וחפצים שנמצאו ע"י עוברי אורח והם מחפשים את בעליהם.
לא רבים מקדישים לכך מחשבה, אבל בעיני, התופעה היא יותר מקובץ מודעות שלעיתים מעלות חיוך.
עבורי הפתקים האלה הם השתקפותה של חברה שחושבת על חבריה, חברה שבה עדיין יש ערך גם לקלמר עפרונות של ילד, או צעיף של אישה, חברה שמשדרת, אמפתיות, אחריות הדדית ואכפתיות. חברה פחות מנוכרת שיכולה להזדהות עם אותו ילד שהגיע לכיתה וילקוטו ריק.
או עם אמא, שאיבדה את בקבוקו של תינוקה והוצאה של 30 ₪ הם לא דבר שמקילים בו ראש.
בתופעה יש משהו בסיסי ופשוט של "עמך", שקיום מצות "השבת אבדה" עושה לו טוב.
אז זו פינה בירושלים שלי, בלי תרועות שופרות, בלי ציניות, בלי פוליטיקה, בלי גשרים יהירים, בלי מגדלים מתנשאים ובלי רכבת נבך.
חג שמח!
פוסט מאוד חביב. גם אני ירושלמית ואף פעם לא ראיתי את הדברים ככה.
השבמחקרפרפתי קצת בבלוג שלך. את מהעקרביות הטובות . עשיתי מנוי.
השבמחקתודה אנה,
השבמחקאת כמובן מוזמנת לקרוא ומוזמנת להעביר הלאה.
הצצתי לבלוג שלך, בהחלט עשה לי חשק לקרוא עוד. אגיב בתוך הבלוג.
ממש מדליק, תמשיכי לצלם,
השבמחקאפשר להוציא על זה ספרון
ליום ירושלים הבא. ברצינות!
אולי בתוספת איורים של בנך הבכור........
גיסתנו - נהניתי מאוד - חג שמח לכם הירושלמים
השבמחקוואו, מקסים. המלצתי.
השבמחקנכנסתי במקרה...
השבמחקעשיתי מנוי (:
תודה תודה
השבמחקהייתי ירושלמי הרבה שנים והתופעה לא מוכרת לי
השבמחקאבל נחמד שיש דברים כאלה
תעשה טיול קצר בשכונות של הדתיים.
השבמחקנראה לך, אני כבר מבקשת חצי שנה מילדי שיכינו לי באנר יפה , ועוד מחכה....
השבמחקנורא מוזר. קיבלתי במייל הודעה על תגובה שלך לתגובה שלי. אני נכנסת, רואה שכתוב 11 תגובות, אבל כשנכנסתי לתגובות אני רואה רק את התגובה שלי, ללא כל תגובות נוספות וגם לא התגובה שהגבת לי.
השבמחקהי! אמנם גם אני ירושלמית, לפחות בעברי, ומבקרת הרבה בירושלים - כי המשפחה שלי שם, אבל כנראה בריצה ממקום למקום לא עצרתי לראות את לוחות המודעות! איזה עולם אחר. ירושלים כל כך שונה בהרבה מובנים מאיזור המרכז...איזה יופי!
השבמחקעשיתי מנוי ברשותך.
נסי שינית, מוזרות דרכי ישראבלוג. גם לי נעלמים מדי פעם כל מיני דברים.
השבמחקתודה
השבמחקמסתבר שאת לא רואה רק שחורות.... גם פתקים קטנים ואופטימיים.
השבמחקנקודת מבט מעניינת ושונה עבורי.
תודה
טליה
אגב אם את רוצה כותרת אחרת לבלוג, כיתבי איך את רוצה שייראה ואכין לך.
מקסים. ובעירי הקטנה אין דברים כאלה.ביקשת שאציץ בבלוג שלך, אני מאוד נהנית ולא רק מציצה אלא חותמת מנוי. בתור רואת שחורות את מאוד אופטימית ולדעתי הכותרת אצלך מעוצבת מאוד יפה. אני לא יודעת לעצב בכלל...
השבמחקבתור עכבר העיר עיינתי בבלוג הנוסף שלך מחזור עץ התאנה ונהניתי. אין לי הרבה הזדמנויות לראות טבע..אבל מצחיק לראות טבע במחשב.בכל אופן- בלוג מיוחד. יש בזה משהו שמזכיר לי את ההתבוננות של היפנים- זן .. להיות מרוכזים בנקודה קטנה בטבע ומתוכה להבין את היופי.
השבמחקתודה
השבמחק