יום שבת, 26 בדצמבר 2009

אמנות נשגבה

השבוע ביקרתי בתערוכה של צדוק בן דוד במוזיאון תל אביב.
עמדתי משתאה מול לוחות הברזל, שהאמן הצליח לשוות להם צורת תחרה. החומר הכבד, החלוד, הענקי, שאנו רגילים לראות כמוהו באתרי חרושת או בנייה, הפך לדפים דקיקים הדומים למגזרות נייר.
המיצג, "שדה פרחים" שנמצא בחדר מיוחד מפעים ומפתיע. אל תתעצלו ולכו לראות את התערוכה.
אוצרת התערוכה,  טרחה והתהדרה להסביר למבקר ההדיוט את נשגבות יצירות האמן, ואף מיקמה את הסבריה ההדורים על הקירות.  בלשון "פשוטה ומובנת לכל נפש" היא מסבירה:
"פתיחותו של המיצב למנעד רחב של אופני התייחסות קושרת אומנם מידה של יחסיות לכל אחד מן האופנים אבל דומה שההתעכבות על הסדר שכפה עלינו בן דוד על עצם קביעתה של תבנית והתוויתו של מסלול התנהלות וחשיבה נמצאת מתגמלת...."
או במקום אחר:
"אפיונו של השדה - שפרטיו מוכרים בהיותם הפשטות המדוקדקת של המחקר הטקסונומי שהוצרנו בחומר קל ופריך והוחזרו למצב שדה, טבעי כביכול על מצע של חול – הוא מכני......"
הצלחתם להבין את משמעות הקטעים? גם אני לא.
מה הקשר בין התערוכה לבין הטקסטים המלומדים שעל הקירות?, שאלתי את עצמי ואת העומדים לידי, שחשבתי שהבנתם בפרשנות האמנות טובה משלי. נראה שגם הם לא הבינו.
ההסברים המלומדים שמספקת לנו הגב' המלומדה הצליחו לבלבל אותי, (אני חושבת שהצליחו לבלבל גם את האמן, או אולי סוף סוף הוא הבין את משמעות יצירותיו שלו..?)
האם כוונתה היתה להבליט את קטנות ואפסות ההבנה של הצופה הממוצע? או אולי להבליט את הבנתה הנעלית בענייני אמנות?
האמנות יכולה להיות נשגבה אבל החירטוטים שמסבירים אותה? די!! .
לשמחתי, בעת ביקורי, נכח שם גם צדוק בן דוד, הצלחתי להודות לו, כשהפניתי את תשומת ליבו לטקסטים המסובכים, הוא העיף בהם מבט, ואמר לי: "עדיף שהתערוכה תהיה מוצלחת וההסברים גרועים מאשר תערוכה גרועה עם הסברים טובים..."
אז כמו שאמרתי, אל תחמיצו את הפסלים והמיצג של בן דוד , אבל בכדי לשמור על הנאתכם התעלמו מההסברים המלומדים שעל הקירות.

אין תגובות:

פרסום תגובה