למה פתחתי בלוג?

בזמן האחרון הילדים שלי התחילו לנקוט בגישה חדשה על מנת להוריד אותי מהגב שלהם.
הם לא מפסיקים לשכנע אותי לכתוב בלוג ולהכניס בו את כל העצות והטיפים והסיפורים שאני טוחנת להם. הם הבטיחו שלי שאם אכתוב בלוג הם יקראו אותו ייקחו ברצינות את עצותיי.
אז כמו אמא פולניה אני עושה הכל בשבילם.
אני האדם הכי דאגן בעולם, מומחית לראות שחורות וגם מנסה להסוות את התכונה הזו, לא תמיד בהצלחה.
אנשים שאוהבים אותי כבר רמזו לי שאיזו סדנא לחשיבה חיובית לא תזיק, על המדף יש לי ערמת ספרים כמו "לאהוב את מה שיש" הסוד" ועוד ערמת חוברות של רבנים וקדושים וסתם כל מיני מתקשרים שכולם בטוחים שהמחשבות הן שמייצרות את המציאות.
היות וכלום לא עוזר , אני מקווה שהבלוג הזה יהיה משהו כמו תרפיה מתקנת.
יש לי נכד ביולוגי אחד (בינתיים), ועוד שלשה כל הרביעייה הזו קובעת לנו כמעט את כל סדר היום השבועי , אבל אני מתה על זה!
וחוץ מזה אני מתה על המחשב והאינטרנט, קניתי לי לפטופ, שהתברר בדיעבד שהוא קצת כבד ולא עוזבת את הבית בלעדיו. כשיש תקלה, התמיכה של בזק בטוחה שאני מנהלת מהבית לפחות את מרכז הבורסה הארצית בגלל ההיסטריה שאני מקימה שם. ולרוב זה עוזר. רובם כבר מכירים אותי כמעט אישית.
אז מה יהיה בבלוג?.
על דאגות כמובן, על דברים קטנים וגדולים של יום יום, האמת, אני לא עדיין לא יודעת בדיוק, אז תהיינה הפתעות לי ולכם.